ישוע המשיח זמן קצר לפני סבל על הצלבהוא לקח שלושה מתלמידיו (פיטר, ג'יימס, ג'ון) והמשיך צפונה מכפר נחום לתבור, הר שעלה כמו מבצר מעל גבעות הגליל.
התלמידים הגיעו עד לתבורפעולה אלוהית - השתנות המשיח, ביטוי תהילתו וגדולתו. פניו של המושיע נמשלו לאור שמפזר ברק, ובגדיו הופכים לבנים כשלג. ישוע עמד מוקף בזוהר נפלא, כאילו שטוף בקרני השמש. בשלב זה הופיעו הנביאים אליהו ומשה למשיח, שניהל איתו שיחה. מתורגמני הכתובים (צירים) טוענים כי הדיאלוג היה על ההקרבה הקרובה בקלברי, על סבלו המתקרב של המושיע וכי כל החטאים האנושיים ייכפרו באמצעות דמו של בנו האלוהים.
שלושה תלמידיו של ישו זכו ללא תחרותבלי שום שמחה גדולה - לראות את מראה האור של אלוהים. נראה היה להם שהזמן נפסק בשעה זו. השליחים, מופתעים עד תום, נצמדו לכדור הארץ. לאחר שנעלם החזון הם, יחד עם ישוע, ירדו מתבור וחזרו לדרך
לפיכך, שינוי ה 'הוא חגביטוי חזותי לממלכת אלוהים עלי אדמות. לנצרות יש את היכולת למשוך אנשים, ולא ברהיטות נאומית בהירה ולא במשיכה החיצונית של טקסים. שינוי ה 'הוא חג הפותח את נשמת האדם שוב ושוב עולם חדש, שהוא האור האלוהי הנצחי.
חג אורתודוקסי נחגג מדי שנה ב -19אוגוסט - טרנספיגורציה של האדון, מזכיר לאנשים את משמעות הסמליות שלהם. הר תבור משמש כשקט, מקום של בדידות בו קל יותר לומר תפילות שעוזרות לאחד את התודעה האנושית חסרת המנוחה עם אלוהים.
ביום השינוי של ה ', לפי הישןמסורת שהתעוררה בתקופת השליחים, פירות בשלים מקודשים בכנסיות על ידי התזת מים קדושים לפני שאוכלים אותם. במקביל מבטאים תפילות מתאימות. השינוי של האדון הוא חג שבמהלכו הכנסייה מבקשת מאלוהים את מתנת קידוש הנשמות והגופים של מי שטועם פירות אלו. לאורך כל החגיגה האורתודוכסית, מתפללות אל האדון לשמירה על חיים רגועים ומשמחים של בני קהילה, לריבוי מתנות הארץ. ביום זה כל בגדי הכמורה לבנים, המסמל את הברק של תבור.
