לודוויג ואן בטהובן נולד בעידן הגדולשינויים שעיקרם המהפכה הצרפתית. זו הסיבה שנושא המאבק ההרואי הפך להיות המרכזי ביצירתו של המלחין. המאבק על האידיאלים הרפובליקנים, הרצון לשינוי, עתיד טוב יותר - בטהובן חי עם הרעיונות הללו.
בהבנה שלבן יש כישרון מוזיקלי,אביו, שביקש לראות בבטהובן מוצרט שני, החל להכריח את הילד ללמוד זמן רב וקשה. עם זאת, התקוות לא התממשו, לודוויג לא היה ילד פלא, עם זאת, הוא קיבל ידע טוב בהלחנה. ותודה לכך, בגיל 12 פורסמה יצירתו הראשונה: "וריאציות לפסנתר בנושא מצעד דרדלר".
בטהובן בגיל 11 מתחיל לעבוד בתיאטרוןתזמורת בלי לסיים את לימודיה. עד סוף ימיו הוא כתב בטעויות. עם זאת המלחין קרא המון וללא כל עזרה חיצונית למד צרפתית, איטלקית ולטינית.
חייה הראשונים של בטהובן לא היו הפורה ביותר: בעוד כעשר שנים (1782-1792) נכתבו רק כחמישים יצירות.
העבודות של בטהובן מתקופה זו שונותבקנה המידה שלה מופיעות שתי סימפוניות, "ישו בהר הזיתים" - האורטוריה המפורסמת והיחידה. אך יחד עם זאת החירשות מורגשת. בטהובן מבין שהיא חשוכת מרפא ומתקדמת במהירות. מחוסר תקווה ואבדון, המלחין מתעמק ביצירתיות.
תקופה זו משנת 1802-1012 ומאופיין בפריחת הכישרון של בטהובן. כשהוא מתגבר על הסבל שנגרם למחלה, ראה את הדמיון של מאבקו במאבקם של מהפכנים בצרפת. עבודותיו של בטהובן גלמו רעיונות אלה של יציבות ורוח בלתי מעוררת. הם התהדרו במיוחד בסימפוניה ההרואית (סימפוניה מס '3), באופרה פידליו, שחרור (סונטה מס' 23).
בעקבות השינויים הפוליטיים, השינוייםמצב תרבותי. ספרות ומוזיקה יוצאים מהקלאסיקה ההרואית הרגילה של בטהובן. הרומנטיקה מתחילה לתפוס משרות פנויות. המלחין מקבל שינויים אלה, יוצר את הפנטזיה הסימפונית "קרב ווטוריה", הקנטטה "רגע שמח". שתי היצירות זוכות להצלחה רבה עם הציבור.
עם זאת, לא כל העבודות של בטהובן מזההתקופה היא כדלקמן. כשהוא מחווה לאופנה החדשה, המלחין מתחיל להתנסות, לחפש דרכים וטכניקות מוזיקליות חדשות. רבים מהממצאים הללו הוכרו כמבריקים.
שנותיו האחרונות של בטהובן סומנו על ידיהירידה הפוליטית באוסטריה ומחלתו המתקדמת של המלחין - החירשות הפכו מוחלטות. בלי שום משפחה, שקוע בשתיקה, בטהובן לקח את אחיינו, אך הוא רק הביא מצוקה.
יצירותיו של בטהובן מהתקופה המאוחרתשונה באופן דרמטי מכל מה שהוא כתב קודם. הרומנטיקה שוררת, ורעיונות המאבק והתנגדות האור והחושך רוכשים אופי פילוסופי.
בשנת 1823 נולדה היצירה הגדולה ביותר של בטהובן (כפי שהוא עצמו האמין) - "המיסה החגיגית", שנשמעה לראשונה בסנט פטרסבורג.
יצירה זו הפכה ליצירה המפורסמת ביותר.בטהובן. עם זאת, במהלך חייו של המלחין לא נודע ברגטל מספר 40 (שם פורמלי). כתב היד התגלה רק לאחר מות המלחין. בשנת 1865 היא נמצאה על ידי לודוויג זירו, חוקר בטהובן. הוא קיבל אותה מידיה של אישה שטענה שמדובר במתנה. לא ניתן היה לקבוע את מועד כתיבת הבגטלים, מכיוון שהוא היה מיום 27 באפריל מבלי לציין את השנה. בשנת 1867 התפרסמה היצירה, אך המקור, למרבה הצער, אבד.
מיה היא אליזה שהפסנתר מוקדש להמיניאטורי, לא ידוע בוודאות. יש אפילו הצעה שהעלה מקס אונגר (1923) לפיה היצירה נקראה במקור "לתרזה", ואפס פשוט קרא את כתב ידו של בטהובן בצורה שגויה. אם אנו מקבלים גרסה זו כנכונה, המחזה מוקדש לתלמידו של המלחין - תרזה מלפתי. בטהובן היה מאוהב בילדה ואף הציע לה הצעה, אך נענה בסירוב.
למרות היצירות הרבות והנפלאות שנכתבו לפסנתר, בטהובן עבור רבים קשור באופן בלתי נפרד למחזה המסתורי והקסום הזה.
