עש הצועני (ניתן לראות את התמונה למטה) הוא אחד המזיקים המפורסמים הגורמים נזק משמעותי לעצים נשירים ומחטניים.
זחל עש צועני צבוע צהוב.צבע עם דפוס שיש כהה. על גוף גלילי יש ראש גדול למדי עם פסים חומים. זחלים צעירים שוחררו רק צבועים שחור מכוסה שערות. המבוגרים מגיעים לגובה של 40-80 ס"מ .גולם של תולעי המשי אינו מזוגג בצורת מומיה, בצבע חום כהה, באורך של עד 30 מ"מ.
באזורים חמים פרפרים מופיעים מסוף יולי.עד אוגוסט, באזורים קרים יותר - חודש לאחר מכן. הזכרים הם הראשונים שהתחילו את שנותיהם. נקבות מתחילות לעוף כעבור כמה ימים, למרות שהן כבדות ומעדיפות לא לעוף, אלא לשבת על קליפת עץ. גברים טסים במרץ, במיוחד בשעות הערב, בחיפוש אחר נקבות, המושכות אותן עם פרומונים. נקבות מופרות מטילות ביצים על קליפת עצים נשירים. עש צועני אחד משאיר 250 עד 500 ביצים. הפרפרים עצמם יחיו לא יותר משבועיים, אך הביצים יחריפו, וכשהטמפרטורה תעלה ל -10 מעלות צלזיוס (זה קורה בדרך כלל באפריל), זחלים קטנים יופיעו.
בימים הראשונים הם גרים יחד ולא עושים כלוםלאכול. אבל אז הם זוחלים על פני כל הכתר ומכרסמים חורים קטנים בעלים צעירים, והם ניזונים בעיקר בשעות היום. אנשים מבוגרים אוכלים את העלווה בדרכם האופיינית, בעוד שלעתים קרובות שרידי העלים מונחים על האדמה. זמן האכלה האינטנסיבי שלהם נופל בלילה, אם כי במהלך התפרצויות רבייה המונית, הם יכולים לאכול עלווה במהלך היום. אם יש מעט מזון לזחלים, הם עוברים לרקמות של יורה, ניצנים או פרחים לא בשלים. לאחר האכלה מוגברת מתחיל זמן ההתפלה. זה קורה במחצית הראשונה של יולי, אך באזורים הדרומיים - כבר בסוף יוני. שלב הגולם נמשך כ- 15 יום.
ברוסיה עש הצועני נפוץכמעט בכל החלק האירופי. הוא נמצא גם במזרח הרחוק ובאלטאי, באוראל ובקווקז, בסיביר, מרכז אסיה וצפון קזחסטן. במאה ה -19 היא הוכנסה מאירופה למסצ'וסטס (שטח ארה"ב) ובשנת 1952 התפשטה ברחבי המדינה, וקיבלה מעמד של אחד המזיקים המסוכנים שם.
