הפעיל הנאצי שטרייכר יוליוס הפך לאחד מהםהואשמו במשפטים של נירנברג לאחר תום מלחמת העולם השנייה. הוא נידון למוות, אם כי לא השתתף ישירות בהשמדת אזרחים. בעניין זה הופיע אירוע מה שנקרא שטרייכר, המייצג אחריות לפשעים בתחום התעמולה.
בנו של מורה בבית הספר הקתולי שטרייכר יוליוסנולד בשנת 1885. הוא היה אחד מדמויות המפתח הבודדות במפלגה הנאצית שהייתה מבוגרת מהיטלר. שטרייכר היה מבוואריה, שם בילה את ילדותו. חייו, כמו גם חיי כל בני גילו, הושפעו רבות ממלחמת העולם הראשונה. המורה הצעיר התנדב להתגייס לצבא, שם קיבל כמה פרסים על אומץ ליבו.
התבוסה של גרמניה במלחמה נגד האנטנטה גרמהמכה חזקה לחברה שלה. שטרייכר יוליוס נחשף לתחושות אנטישמיות ולאומניות. שנות השלום ברפובליקה ויימאר ראו עלייה של כוחות פוליטיים ימניים קיצוניים. המורה לשעבר עזב את קריירת ההוראה והחל להשתתף בחיים הציבוריים.
המפלגה הסוציאליסטית הוקמה בשנת 1919גרמניה, נוסדה על ידי שטרייכר יוליוס. הוא היה מארגן מיומן שידע לאחד אנשים בעלי דעות דומות. מפלגתו התאפיינה בדעות ימניות קיצוניות ואנטישמיות. במובן זה, הארגון של שטרייכר היה כמו קבוצת פעילים שהתגייסה סביב אדולף היטלר הצעיר. מפלגת העובדים הגרמנית הלאומית -סוציאליסטית שלו החלה גם היא בבוואריה.
בשנת 1921, היטלר כמעט איבד את כולםתומכיהם. כשיצא לברלין כדי ליצור קשרים עם אנשים בעלי דעות דומות בבירה, כמה מחברי המפלגה הנאצית במינכן החליטו לערוק לשטרייכר. בין העריקים היה מייסד ה- NSDAP, אנטון דרקסלר. הוא האשים את היטלר ברודנות ובחוסר יכולת להקשיב לעמדת המתנגדים.
למרות הדריסה המאסיבית במפלגה, העתידהפיהרר הצליח לשקם את מעמדו בזכות כישרונו האורטואלי. אז החל לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם שטרייכר. הרבה משותף בין שני הפוליטיקאים מהימין הקיצוני צץ. בסופו של דבר, המפלגה הסוציאליסטית בגרמניה התמזגה עם ה- NSDAP, שהונחה בעיקר על ידי שטרייכר.
לאחר מכן הוא הפך לאחד מאנשיו של היטלרבוטש בירה. זה היה ניסיון לא מוצלח של הנאצים לעלות לשלטון בגרמניה בשנת 1923. כשטור תומכיו של היטלר צעד ברחובות מינכן, שטרייכר היה בחזית. כבר בשנות הרייך השלישי דיבר הפיהרר בצורה מחמיאה על מסירותו של בת זוגו, המוצגת ברגע הקשה ביותר.
באפריל 1923 החל סטרייכר לפרסםעיתון משלו. היא קיבלה את השם "Stormtrooper". תקרית שטרייכר קשורה אליה. החומרים הקיצוניים ביותר בארץ הופיעו במהדורה המודפסת, והאשימו יהודים בפשעים רבים נגד גרמניה. לדוגמה, בכמה מאמרים נאמר כי היהודים נוהגים ברצח פולחני של ילדים גרמנים. כמו כן, האשמות של יהודים באסונות שונים (הרס ספינת האוויר של הינדנבורג, פיגועים וכו ') הפכו פופולאריים.
רגשות אנטישמיים שהתגברו"סטורמוביק", מצא תגובה בקרב האוכלוסייה הגרמנית הפשוטה. אך בעוד שהממשלה הדמוקרטית של רפובליקת ויימאר הייתה קיימת, סטרייכר התקיימה מעת לעת בבעיות. אז בשנות העשרים הוא פוטר מבית הספר בגלל הופעות ימניות קיצוניות מול תלמידים. תסמונת שטרייכר היא שהתעמולה הזאת גרמה לאחרים להאמין שיהודים ואויבי העם האחרים היו בכל הצרות. פעילותו הפכה לאחד הגורמים לשואה שהתרחשה ברייך השלישי.
עוד לפני עליית המפלגה הנאצית לשלטוןארגן מבנה משלו, שהיה קיים עד סוף המלחמה. עמדות גולייטר נוצרו. אלה היו מנהיגי תאי המפלגה ברמה האזורית. בשנת 1925 הפך שטרייכר לגאולייטר מנירנברג, ובשנת 1929 הפך לגאולייטר של פרנקוניה. הוא גם הפך לאחד המנהיגים הבכירים בחוליות התקיפה.
כגאולייטר, שטרייכר התפרסם בזכותחשבון ההתייחסות האכזרית שלהם לאסירים ובני מיעוטים לאומיים. כל זה קרה כבר בתקופה בה המפלגה הנאצית הייתה המפלגה היחידה במדינה. בשל אופיו הבלתי נסבל, סטרייכר ניהל סכסוכים רבים עם בכירים אחרים ב- NSDAP.
הארוך ביותר היה הריב שלו עם גרינג.שטרייכר לגלג בפומבי על יריבו בדפי סטורמוביק. הוא ברח מזה זמן מה. במקביל, מנהיגים נאצים אחרים לא אהבו גם את עורך העיתון בשל חמדנותו ושחיתותו. בשנת 1940 בוצעה ביקורת פיננסית של כל הפעילות העיתונאית של שטרייכר. נמצאו הפרות רבות. במקביל הוא הודח מכל תפקידי המפלגה, מכיוון ש- NSDAP סבר שהתנהגותו גרמה לפגיעה רבה במוניטין של המפלגה.
אף על פי כן, המקרה של שטרייכר הוא גם שלויחסי אמון עם היטלר. אולי, בזכות הידידות הישנה עם הפיהרר, העורך הראשי של "סטורמוביק" לא היה נתון להדחקות. במהלך שנות המלחמה התרכז בעבודה על העיתון. בשלב זה היו לו הרבה חומרים לפרסם. השואה הייתה בעיצומה בגרמניה. יהודים נשלחו למחנות ריכוז בתואנות מגוחכות, שם שימשו אותם כעבודה חופשית. כשבעלות הברית מצאו את עצמן על גבול הרייך, הן החלו להיפטר מהיהודים בהמוניהם, באמצעות תאי גזים, הוצאות להורג ושיטות הוצאה להורג אחרות.
הזוועות שהתרחשו בגרמניההיחס ליהודים ולאחרים מעוררי התנגדות, היו תוצאה של תעמולה טוטאלית, שחלק ממנה היה פרשת שטרייכר. מה זה וכמה השפעתו הייתה חזקה על מוחם של בני דורנו, היסטוריונים ממשיכים ללמוד.
שטרייכר המשיך להתגורר בבוואריה.במאי 1945 הוא נעצר על ידי האמריקאים, כאשר כל גרמניה כבר נכבשה על ידי בעלות הברית. לתעמולה חיכה בית הדין בנירנברג, שם נשפטו הפושעים הנאצים העיקריים. רבים מהם התאבדו והבינו שהמלחמה אבודה. חלקם חתכו את ורידיהם או תלו את עצמם מאחורי סורג ובריח במהלך החקירה.
שטרייכר לא עשה זאת.הוא הואשם בהסתה לרצח האוכלוסייה היהודית. זה היה פשע נגד האנושות. בין הנידונים למוות היה יוליוס שטרייכר. נירנברג הייתה בירת פרנקוניה, שם היה פעם גאולייטר.
המחבלים המתאבדים הוצאו להורג בתלייה. יוליוס שטרייכר לא היה יוצא מן הכלל. המילים האחרונות של הפושע היו "הייל היטלר!" על כך העיד התליין, שביצע את גזר הדין.
