ניקולאי הפבלוביץ הראשון - הקיסר ששלט1825-1855 באימפריה הרוסית. בגלל ענישה גופנית אכזרית, בעיקר בסביבה הצבאית, הוא קיבל את הכינוי "ניקולאי פלקין", שהתפרסם מאוחר יותר בזכות הסיפור האלמוני של ל. טולסטוי.
ניקולס הראשון היה בנם השלישי של מריה פדורובנה ופול הראשון. הוא קיבל השכלה טובה, אך לא גילה התלהבות רבה ללימודים. הוא שנא את מדעי הרוח, אך הוא הבין בצורה מושלמת אמנות צבאית, ידע הנדסה ואוהב ביצור. החיילים ראו את ניקולאס הראשון שחצן, אכזר וקר בדם. לרוע המזל הם לא אהבו אותו בצבא.
ביום הראשון למלכות הסנאטהתרחש אירוע טרגי - המרד הדמבריסטים. תקרית זו הותירה חותם עמוק בנפשו של ניקולאי והחדירה בו פחד מחשיבה חופשית. ההתקוממות נמחצה בהצלחה, ומנהיגיה הוצאו להורג. ניקולאי הראשון היה שמרן ולא שינה את המסלול הפוליטי המיועד במשך כשלושים שנה.
איזו מדיניות פנים הוביל ניקולאס 1? בקצרה.
ניקולאס הראשון מכל הבחינות דיכא את כל הביטוייםמחשבה חופשית וחשיבה חופשית. המטרה העיקרית של הפוליטיקה הייתה הריכוז המרבי האפשרי של הכוח. ניקולס רציתי לרכז בידיו את כל מנופי שלטון המדינה. משרד אישי נוצר במיוחד לשם כך, שכלל שש מחלקות:
- המחלקה הראשונה הייתה אחראית על מסמכים אישיים;
- השני היה אחראי על החוק;
- המשרד הסודי היה המחלקה השלישית. היא החזיקה בכוחות הרחבים ביותר;
- המחלקה הרביעית נשלטה על ידי אם הקיסר;
- הסניף החמישי עסק בבעיות איכרים;
- השישי עסק בבעיות הקווקז.
הביורוקרטיה הייתה עמוד התווך.ניקולאס הראשון לא היה אמון באצילים, מכיוון שהם הונאו אותו ובגדו בו כשהם הולכים לכיכר הסנאט. הסיבה נעוצה במלחמה הפטריוטית של 1812. זה היה אז שהאצילים עברו יחד עם האיכרים הרגילים של מחצית אירופה, ראו את ההבדל בין רמת החיים ברוסיה ובמערב. זה קבע את האחוזות ברוסיה. בנוסף, באותה תקופה רעיונות הבונים החופשיים, שמילאו תפקיד חשוב במצב הרוח המהפכני, נפוצו במדינה באופן נרחב.
ניקולס עשיתי המון בתחומים אחרים בחיים. הוא פתר בעיות רבות הנוגעות לאיכרים, שחיתות, פיתוח תחבורה ותעשייה.
