בשנת 1900, Korolenko כתב את סיפורו "מיידי". הסיכום יעזור לקורא להבין את הסיפור תוך דקות ספורות.
הסיפור מתחיל בתיאורו של מחבר הסערה החזקה.בשלב זה יש שיחה של הרב"ט והשומר. הם מסתכלים על איך העננים מתאספים, הגלים עולים והם מבינים שסופה תחל בקרוב. השיחה התנהלה במבצר ספרדי. כאן מיהר הדייג לחפש מקלט. הכותב אינו מספר מי הוא היה, מה היה שמו של האדם. העיקר שיש לו סירה. זה היה שלה כי Korolenko הציג לתוך הסיפור שלה. תקציר "מיידי" יעזור לקורא להבין מדוע התכונה עם מפרש לבן היה צורך.
ריבק הבין שלפני החוף הוא על הספינה שלו.אין שום דרך להגיע לשם, כי הסערה היתה חזקה בעיניים, גלים חמורים גבוהים עלו. אחר כך שלח סירת מפרש למבצר והחל לחפש מקלט שם. הזקיף הראשון אמר שהוא יבקש רשות מהממונים עליו. הקצין הניח לדייג ללכת. האיש מצא מקלט כל הלילה, והסירה היתה קשורה לקירות המצודה. כך מתחיל הסיפור שהגיע עם Korolenko. סיכום "רגע" יציג את הקורא על הדמות הראשית.
בכלא הצבאי היה כלא צבאי.במשך יותר מעשר שנים מכהן הספרדי חוסה-מריה-מיגל-דיץ את עונשו. הוא השתתף בהתקוממות מזוינת. ראשית, מורד נידון למוות, אבל אז הוחלף על ידי מאסרה. אז Korolenko מספר עליו, קצר "מיידי" יהיה להכיר את הקורא עם תנאי שהייה ולספר על התנהגותו של האסיר. בתחילה, דיאץ לא רצה להשלים עם גורלו. הוא היה מלא כוח פיזי ונפשי. המורדים ניסו לשחרר את הסורג ולמשוך כמה אבנים כדי לעשות את דרכו לחופש. אבל בהדרגה החל להבין את חוסר התועלת שבניסיונותיו והתענג על עצמו.
דיאז ישן הרבה, הביט מבעד לחלון. הוא קיווה לשמוע יריות שייתנו לו תקווה לשחרור. אחרי הכל, זה אומר התקוממות חדשה.
באותו ערב הביט שוב האסיר מבעד לחלון, אבלבמשך השנים שבילו בשבי, נעשו עיניו יותר ויותר רגועות ואדישות. הוא התחיל לזכור אם הוא חלם בחלום, או שמא באמת ראה איזו מין תסיסה אנושית ושומע יריות? עד כה לא יכול היה לתת תשובה לשאלה זו. מה עוד קורולנקו מוכן לקורא? סיכום "מיידי" יספר על זה.
דיאז הביט מבעד לחלון וראה מפרש לבן.במוחו עלו מחשבות על שחרור אפשרי. האסיר פתאום נזכר בבירור שהוא באמת שמע את היריות. זה נתן לו כוח. הוא השליך מעליו את קהות-השינה הישנה שלו והחל לנער את הסריג בידיו בשתי ידיו. האבנים שסביבו נפלו, והסריג נפל. דיאטות לקחו אותו וקפצו החוצה מהחלון.
הוא נפל למים ואיבד את הכרתו לזמן מה.כשהתעורר חשב האסיר שקל לגווע בתהום כזו, אך לא הייתה סכנה בתא, שם היה יבש. דיאז טיפס שוב לחדר וסגר את הסורגים מאחוריו.
אך בכך לא מסתיים סיפורו של קורולנקו. סיכום "רגע" מספר כי המורד עדיין החליט לברוח וקפץ לסירה. הזקיף לא היה בקרוב, אך הבחין בו. אבל דיאז חשב רק על חופש, והיריות לא עצרו אותו. עם זאת, לא ברור אם דיאז שרד את הסערה.
הנה סיפור כזה שכתב קורולנקו. רגע של חופש הוא יקר יותר ממספר שנות מאסר - זו המסקנה העיקרית של היצירה הספרותית הזו.
