מטרו Vorobevy Gory - זה למעשה אחדמהתחנות הפופולריות ביותר בבירה. למה? ישנן תנאים מוקדמים רבים להצהרה כזו. ראשית כל, כמובן, אל תשכחו מצומת התנועה המצוינת של המקום הזה, ומוסקוביטים, כידוע, סובלים מפקקים מתמידים. ובכן, ושנית, כאן ממוקם המקום המועדף על הבירה עבור מבקרים - מרפסת תצפית ממנה נפתח פנורמה מדהימה של מוסקבה בכל עת של השנה.
אגב, יש לציין כי אמנות. תחנת המטרו Vorobyovy Gory היא הראשונה בעולם הממוקמת על גשר מעל נהר.
התחנה הוצבה בקומה התחתונה של גשר המטרו, ובפסגה עשו כביש מהיר. במהלך תכנון ובניית הגשר נעשו כמה טעויות טכנולוגיות ומבניות. כל מבני הרציף, המבנה התחתון של המסילה והגשר היו אחד, ולכן הם חוו עומסים דינמיים עצומים עקב בלימה מתמדת ותאוצה של רכבות.
להפחית את עלויות המזומנים במקוםתומכי מתכת הותקנו בטון מזוין. מכיוון שבנייה בוצעה בחורף, נוספה מלח לבטון כדי להפחית את טמפרטורת ההקפאה של המים. זה גרם לקורוזיה אינטנסיבית של מבנה המתכת. בגלל איטום האיכות הגרוע, התחנה הוצפה ללא הפסקה באביב.
לאחר שיטפון בקיץ 1959, למעשהתחנת המטרו הנטושה של וורובוי גורי הייתה בירידה במשך כשנה. בקיץ 1960 התקרה החלה להתמוטט, וכרכומי דוראלומין החלו ליפול מגובה של ארבעה מטרים. בהמשך הופיעו סדקים במדרכות הבטון וכתוצאה מכך התחנה עדיין הייתה סגורה לתיקונים. זה קרה ב- 20 באוקטובר 1983.
מאז 1986 הרכבות רק עוברותגשרים עוקפים שנבנו משני צידי הראשי. הרובד העליון פועל כבר זמן רב בגלל היעדר קו עוקף. שחזור התחנה, יש לציין, נמשך זמן רב מאוד בגלל אספקה כספית לקויה במהלך ארגון מחדש של סוף שנות השמונים והתשעים. על פי נתונים רשמיים, שחזור התחנה נמשך 19 שנים, אך עבודות בנייה פעילות בוצעו רק משנת 1999 לערך בשנת 2002.
רק ב- 14 בדצמבר 2002 התחנה נפתחה מחדש. 12 במאי 1999 הוא שונה שם לכבוד הרובע ההיסטורי באותו שם, עד לאותה תקופה נקרא אחרת: "הרי לנין".
התחנה כוללת עיצוב מודרני.קירות המסדרונות ושברי הגשר העוברים באולם מרופדים בשיש ירוק לבן. הרצפה מכוסה גרניט אפור. קירות מסלול שקופים מאפשרים להתפעל מנוף יפהפה של נהר מוסקבה.
חדר מעוצב בצורה לא שגרתית בתחנת המשמר - בצורה של גשר קברניט.
