טכיקרדיה חדרית מאופיינת בהאצהקצב קצב הלב יותר מ -100 פעימות / דקות. עם מוקד המופע של החדר. ב 90% מהמקרים, זה קורה אצל אנשים עם נגעים אורגניים של קצב הלב. לרוב, הפרעה בקצב קשורה למחלה איסכמית. אוטם שריר הלב, מומים לב מולדים וראומטיים או סיבוכים שונים לאחר טיפול בתרופות פסיכוטרופיות או בהרדמה מסויימת יכולים להוביל גם לטכיקרדיה.
תסמינים
Вероятность данного заболевания увеличивается с לפי גיל. גברים רגישים יותר מאשר נשים. אצל אנשים מתחת לגיל 35, עם myocarditis, cardiomyopathy hypertrophic, טכיקרדיה חדרית עשויה גם להתפתח. הסימפטומים כאן הם כדלקמן:
טכיקרדיה חדרית מתרחשת בשניגילויים: טכיקרדיה מונומורפית ופולימורפית. מגוון מונומורפי מאופיין בעובדה כי רצף של עירורים פועם נשמר קבוע. זה קורה כי הביטוי של סוג זה של טכיקרדיה מתרחשת אצל אנשים עם לב בריא מבנית. במקרים אלו, הפרוגנוזה הקלינית בדרך כלל חיובית. טכיקרדיה חדרית פולימורפית נבדלת על ידי השתנות ברצף של הפעלת חדר הלב. הגורם למחלה יכול להיות שריר הלב, איסכמיה או הפרעות גנטיות במבנה של תעלות יונים.
טיפול טכיקרדיה
טיפול טכיקרדיה חדרית מתבצעת על ידיההשפעות של תרופות antarrhythmic, המתרחשת על רקע צעדים כדי לחסל את המחלה הבסיסית. לידוקאין הוא נפוץ כסוכן antarrhythmic. הוא מנוהל תוך ורידי בקצב של 1 מ"ג לק"ג של משקל המטופל. ככלל, מינון זה מגיע 100 מ"ג והוא מנוהל תוך מספר דקות. בהעדר השפעה במשך 15 דקות, התרופה משמשת שוב באותו
המשך הטיפול לאחר התאוששות קצב הלב
כאשר הקצב משוחזר, הפרוגנוזה ומתבצעת תוכנית ניהול המטופל. הוא מרשם טיפול תרופתי או מכשיר Cardioverter-דפיברילטור, או אבלציה קטטר. יש גם אפשרויות טיפול משולב. הם מוחלים בדרך כלל אם יש פתולוגיה מבנית רצינית של הלב. Ablet Catheter, למשל, יכול להגביר את היעילות של טיפול אנטי-אריתמי או שיצמצם את תדירות ההפרשות של Cardioverter-דפיברילטור מושתל.