לאחרונה, אנשים מתלוננים יותר ויותראת הופעתה של סוגים שונים של דרמטיטיס, אשר נובעים מסיבות שונות. באופן כללי, הם כוללים כמעט את כל תגובות דלקתיות של העור את ההשפעות של גירויים שונים. הטיפול בדרמטיטיס מתחיל רק לאחר שהסיבה למחלה נקבעה במדויק.
דרמטיטיס מחולק מגע ו toksidermii.הקשר נוצר עקב השפעת גורמים חיצוניים על העור. וכאשר toxidermia אלה גורמים הראשונים לחדור לתוך הגוף, ולאחר מכן להתבטא על העור. טיפול יעיל של דרמטיטיס הוא בלתי אפשרי מבלי לזהות את האטיולוגיה ואת הפתוגנזה. כל הגירויים הגורמים למחלה הם בעלי אופי כימי, ביולוגי או פיזי. הדרך הקלה ביותר היא לטפל דרמטיטיס הנגרמת על ידי גירוי פיזי של העור. לחץ זה, חיכוך, טמפרטורה וחשיפה לקרינה, פעולה של אלקליות וחומצות. לעתים קרובות, גירוי נגרמת על ידי צמחים כגון euphorbia, tart buttercup, סרפד, נצר, hogweed, ואחרים.
מה שנקרא גירויים "לא חובה"יכול לגרום לדלקת בעור רק אצל אנשים שהם רגישים לרגישות יתר. הם גורמים לדלקת עור אלרגית. לרוב, מחלה זו נגרמת על ידי החומרים הבאים: פורמלין, טרפנטין, תרופות, פולימרים, אבקות כביסה, בשמים, קוסמטיקה, חומצות אינטוקסיות, מלחי ניקל, קובלט, כרום. צמחים כמו אלוורה, טבק, שלג, שום, גרניום, נרדום אף הם גורמים למחלה זו.
הפתוגנזה של דלקת עור נפוצה מסתכמת בפגיעה ברקמת העור, לכן ביטוייה נקבעים על ידי הריכוז (חוזק), אופי ומשך החשיפה לגירוי. במקרה זה נגעי עור מופיעים מיד לאחר מגע עם גירוי חיצוני, ואזורו חופף לאזור המגע.
רגישים לאלרגיותדלקת עור, בשילוב עם חלבונים של רקמות עור, יוצרים מצומדים בעלי תכונות של אלרגנים. בהשפעתם מגרים ייצור לימפוציטים מה שמוביל להתפתחות של דרמטיטיס המהווה תגובה אלרגית מסוג מעוכב. לתכונותיו האישיות של הגוף תפקיד גדול במנגנון הרגישות, כלומר: מצב מערכת העצבים, הנטייה הגנטית, מצב העור, מחלות נלוות והועברות, תפקודי הזיעה ובלוטות החלב. רגישות חד-מונומית קובעת את התכונות של מהלך דלקת עור כזו: נוכחות של תקופה סמויה, עוצמת התגובה הדלקתית של העור, ריכוז הגירוי ומשך חשיפתו, אזור הנגע.
הטיפול בדרמטיטיס מתחיל בהגדרהתמונה קלינית של המחלה. דרמטיטיס פשוט מופיע בצורה חריפה או כרונית. בצורה החריפה יש 3 שלבים: אריתמטוס (נפיחות והיפרמיה), שלפוחית (היווצרות שלפוחית, קרום ושחיקה), נמקית (פירוק רקמות וצלקות לאחר מכן). הצורה החריפה מלווה בגירוד קשה, כאב, צריבה. הצורה הכרונית, שגורמתה לחשיפה ממושכת לגירויים, מאופיינת בהפרמיה גודשית, ליטנציפיקציה, הסתננות, הופעת סדקים, קרניטיזציה מוגברת ואטרופיה של העור.
אבחון דרמטיטיס מתבצע באמצעותמהבדיקות הבאות: ניתוח כללי של שתן ודם, אימונוגרמה, ניתוח צואה לביצי תולעת, פלואורוגרפיה, חלבון סרום. בהתבסס עליהם, נקבע טיפול מורכב הכולל: דיאטה; רגישות יתר, הרגעה, אנטיהיסטמינים; חיסול האלרגן; תברואה של האזור הפגוע; טיפול במחלות נלוות; סטרואידים; ויטמינים C, B; חומצה ניקוטינית; אדפוגנים; טיפול חיסוני.
Лечение контактного дерматита начинается с קביעת הגירוי וסיום הקשר איתו. הטיפול כולל בדרך כלל משחות הידרוקורטיזון, משחות סטרואידים אחרות, שימוש בתרכובות רטובות וקרירות על הנגעים.
Лечение дерматита на лице можно начинать только לאחר קביעת הגורם למחלה. סוג זה של דרמטיטיס מתחיל לטפל לאחר ביטול גורמים מרגיזים (קוסמטיקה, משחת שיניים פלואורית, חומרי גוון, בידוד אינטנסיבי, חשיפה לתנאים מטאורולוגיים). מתבצעת בדיקה מקיפה של המטופל, מטפלים במקביל במערכות האנדוקריניות ובמערכות העיכול. נדרש טיפול זהיר בעור. בהתאם לסיבה, משתמשים בתרופות עם חומצה אזלאית, קלינדמיצין, מטרונידזול. קרמים מגניבים עם תמיסות טאנין וחומצה בורית עוזרים גם הם. תרופות המכילות גופרית הוכיחו את עצמן היטב.
