רפלקס - תגובת הגוף לחיצוניותמגרים. עם הפרה בעבודת המוח או מערכת העצבים, מתרחשים רפלקסים פתולוגיים, המתבטאים בפתולוגיה של תגובות מוטוריות. בתרגול נוירולוגי הם משמשים משואות לזיהוי מחלות שונות.
עם פגיעה בנוירון הראשי של המוחאו מסלולי עצב, רפלקסים פתולוגיים מתרחשים. הם באים לידי ביטוי בקשרים חדשים בין גירויים חיצוניים לתגובת הגוף אליהם, שלא ניתן לכנותם הנורמה. המשמעות היא שגוף האדם מגיב בצורה לא מספקת למגע פיזי, בהשוואה לאדם רגיל ללא פתולוגיות.
רפלקסים כאלה מעידים על כלמחלות נפשיות או נוירולוגיות בבני אדם. אצל ילדים רפלקסים רבים נחשבים לנורמה (extensor-plantar, אחיזה, יניקה), ואילו אצל מבוגרים אותם דברים נחשבים לפתולוגיה. בגיל שנתיים כל הרפלקסים נובעים ממערכת העצבים השברירית. רפלקסים מותנים וגם לא מותנים הם פתולוגיים. הראשונים מופיעים כתגובה לא מספקת לגירוי הקבוע בזיכרון בעבר. האחרונים לא שגרתיים מבחינה ביולוגית לגיל מסוים או למצב מסוים.
רפלקסים פתולוגיים יכולים להיות תוצאה של נזק מוחי, פתולוגיות של מערכת העצבים המרכזית, כמו:
כל מחלה במערכת העצבים, פגיעה בקשרים עצביים, מחלות מוח יכולות להיות הגורם לרפלקסים לא סדירים ולא בריאים.
רפלקסים פתולוגיים מחולקים לקבוצות הבאות:
רפלקסי הרחבה בכף הרגל הם מוקדמיםביטוי של נזק למערכת העצבים. הרפלקס הפתולוגי של בינסקי נבדק לרוב בנוירולוגיה. זהו סימן לתסמונת הנוירון המוטורי העליון. מתייחס לקבוצת הרפלקסים בגפיים התחתונות. זה נראה כדלקמן: התנועה המקוועת לאורך הקצה החיצוני של כף הרגל מובילה להארכת הבוהן הגדולה. יכול להיות מלווה במאוורר בצורה של מניפה מכל אצבעות הרגליים. בהיעדר פתולוגיה, גירוי כף רגל כזה מוביל לכיפוף לא רצוני של האגודל או של כל אצבעות הרגליים. התנועה צריכה להיות קלה ולא לגרום לכאב. הסיבה להיווצרותו של רפלקס הבאבינסקי היא הגירוי המתעכב של התעלות המוטוריות ופגיעה בהתרגשות של מקטעי חוט השדרה. בילדים מתחת לגיל שנה וחצי, ביטוי רפלקס הבינסקי נחשב לנורמה, ואז עם היווצרות ההליכה והמיקום האנכי של הגוף, הוא אמור להיעלם.
השפעה דומה יכולה להופיע עם השפעות אחרות על קולטנים:
רפלקסיות כיפוף פתולוגיות של כף הרגל:
אוטומטיזם בעל פה הוא התגובה של שרירי הפה לגירוי, המתבטא בתנועתם הבלתי רצונית. רפלקסים פתולוגיים מסוג זה נצפים בביטויים הבאים:
תגובות כאלה נחשבות לנורמה רק אצל תינוקות: נוכחותן אצל מבוגרים היא פתולוגיה.
סינקינציה היא רפלקס המאופיין בתנועה מזווגת של הגפיים. רפלקסים פתולוגיים מסוג זה כוללים:
סינקינזיות מתרחשות באופן אוטומטי כאשר הן פעילותתנועות. לדוגמא, כאשר נעים עם זרוע בריאה או רגל בגפה משותקת, מתרחשת כיווץ שרירים ספונטני, מתרחשת תנועה מכופפת של הזרוע ותנועת הרחבה של הרגליים.
רפלקסים מגן מתרחשים כאשר הם מגורהמשותק איברים ומתבטאים בתנועתו הלא רצונית. הגירוי יכול להיות, למשל, דקירת מחט. תגובות כאלה נקראות גם אוטומציות בעמוד השדרה. רפלקסים הגנתיים כוללים את הסימפטום של מארי-פויקס-בכטרבה - כיפוף האצבעות מוביל לכופף לא רצוני של הרגל בברך ובמפרק הירך.
בדרך כלל, רפלקסים טוניים מתבטאים אצל ילדים עםלידה ועד שלושה חודשים. הביטוי המתמשך שלהם גם בחודש החמישי לחייו עשוי להצביע על תבוסת הילד עם שיתוק מוחין. בשיתוק מוחין אינפנטילי, אוטומציות מוטוריות מולדות אינן נמוגות, אלא ממשיכות להתפתח. אלה כוללים רפלקסים טוניים פתולוגיים:
עם שיתוק מוחין אפשרי שילוב של רפלקסים טוניקיים המשקפים את חומרת המחלה.
רפלקסים של גידים מופעלים בדרך כלל על ידי מכה בגיד בפטיש. הם מחולקים למספר סוגים:
רפלקסים של גידים פתולוגיים באים לידי ביטוי בהעדר תגובה למכות פטיש. הם יכולים לבוא לידי ביטוי עם פגיעות בשיתוק, בתרדמת ובעמוד השדרה.
רפלקסים פתולוגיים בנוירולוגיה כשלעצמםאינם מטופלים, מכיוון שזו אינה מחלה נפרדת, אלא רק סימפטום של הפרעה נפשית כלשהי. הם מצביעים על בעיות בתפקוד המוח ומערכת העצבים. לכן, קודם כל יש לחפש את הסיבה להופעתם. רק לאחר שאבחון נעשה על ידי רופא אנו יכולים לדבר על טיפול ספציפי, מכיוון שיש צורך לטפל בגורם עצמו ולא בביטוייו. רפלקסים פתולוגיים יכולים רק לסייע בקביעת המחלה וחומרתה.
