הצרפתים תמיד היו רגישים לבישול. מה יש להסתיר, לפעמים זה רציני מדי. בירת אירופה לא רק של אופנה, אלא גם של אמנות הקולינריה ראתה לא פעם התאבדות של שפים שלא יכלו להרשות לעצמם אפילו את הטעויות הקטנות ביותר. אל תאמין לי? מה אתה יכול לומר על טבח בשם ואטל, שהתאבד בשנת 1671 בגלל מסירה מאוחרת של דגים טריים?
והנה דוגמא נוספת לנאמנות אליךמקרה שקרה בשנת 2003: ברנרד לויסו לא יכול היה לקבל את הידיעה כי המסעדה שלו קיבלה רק שני כוכבי מישלן במקום שלושה. היו הרבה מאוד מקרים כאלה, וזה מוכיח שוב כי לשפים הצרפתים יש רוח יריבות בדמם, והם לוקחים ללב את כל הכישלונות הקשורים למקצוע שלהם.
אי אפשר לחלוק על העובדה שלמרותסיפורים עצובים כאלה של התאבדויות, האוכל המסורתי של המדינה הזו הביא רק תענוג לאנשים. במשך מאות רבות, עד ימינו, המטבח הצרפתי חולק לשני כיוונים: גבוה ולאנשים רגילים. אתה לא חושב שלמעשה כל תושבי המדינה הנהדרת הזו מתחילים את יומם בכבד אווז?
מסכים, כולם לפחות פעם אחת, אבל היו רוצים להרגישזהו שילוב הרמוני של תחכום ופשטות בו זמנית שיש לכל מסעדה צרפתית. אבל מה אם אין כסף לטיול, והרצון לנסות קרואסון פריך אמיתי הוא פשוט מטורף? לאנשים כאלה מסעדת "ז'אן ז'אק" הנהדרת בטאגנקה פותחת את שעריה.
ליתר דיוק, מדובר בביסטרו צרפתי, שהוצג בפנינו על ידי שני אנשים מוכשרים ומפורסמים בעולם הקולינריה, מיטיה בוריסוב ודמיטרי ימפולסקי.
זכור את שירו של זמר הפופ הרוסי יולקי:"בית קפה נעים ברחובות עם רהיטי נצרים, איפה יין אדום מהמרתפים המקומיים של הטירה הגדולה?" היא זו שמסוגלת לאפיין את האווירה הטומנת בחובה מסעדה "ז'אן ז'אק".מוסקבה מוכיחה שוב לכל העולם שאפילו רחוק מפריז, כל אחד יכול ליהנות ממאכלים צרפתיים טעימים, מאפים ארומטיים פריכים וסורבטים שונים. והעיקר שהמחירים לא נוגסים, אלא להפך, הם משמחים את העין ואת ארנק הלקוחות.
שולחנות נעימים ל -2 אנשים, ערוכיםאדן חלון רחב, מוביל גווני בורדו בפנים, רצפה בצורת לוח שחמט, כל זה המסעדה הצרפתית ז'אן ז'אק. אם הייתם אי פעם בבתי קפה קלאסיים פריזיים נעימים, אז בהחלט תזהו את הסגנון הזה, שצריך לציין שהוא מועבר היטב.
ז'אן ז'אק היא מסעדה שהיא בעיקרקורץ באווירה הנינוחה והנוחה שלו. בסיס הלקוחות של המוסד מגוון מאוד. לדוגמא, כאן לעתים קרובות תוכלו למצוא זוג מאוהב המשתתף זה בזה על תחושותיהם, פקיד משרד לומד מסמכים חשובים במחשב נייד המחובר לשקע, או אדם יצירתי שמגיע לכאן לעתים קרובות כדי לקבל השראה צרפתית.
באשר לתפריט, הוא מאוד מגוון כאן. בו תוכלו למצוא לא רק מנות מסורתיות, אלא גם תענוגות קולינריים של השף של "ז'אן ז'אק". במסעדה יש גם רשימת יינות מצוינת שתשלים את הארוחה שלכם, למשל, עם כוס אדום חצי מתוק.
ראשית, ברצוני לציין כי "ז'אן ז'אק" -מסעדה שנראית מרחוק ברגע שיוצאים מצומת המטרו. לא משנה באיזה חלק מהעיר הוא נמצא (ישנם כמה מפעלים כאלה במוסקבה), שלט גדול יראה לכם את הדרך הנכונה, ובהחלט לא תעברו. ברגע שתעברו את הסף, תרגישו מיד את הרוח הצרפתית, וזה לא מפתיע, כי מעצב הפנים היה פאריסאי אמיתי בדור ה -13. יעוד החלל מפתיע לטובה: בכניסה יש חדר למעשנים, ואז 2 חדרים קטנים אך נעימים למדי. הראשון - באדום, השני - בצבעים לבנים, וכמובן, נוכחות של מרפסת קיץ נעימה.
ראוי גם לציין שלכל המלצרים ברשת ישלמסעדות ז'אן ז'אק יש צורה מסודרת הדומה בסגנונן לעמיתיהם הפריזאים. כמו בכל מוסד אירופי, המלצר מביא מים לפני ההזמנה, והנה, אבל רק הם מוגשים בבקבוק יין. זוטות, אבל נחמד, מסכים. ואם אתה בא בעונה הקרה, אז הנה בהחלט תציע לך שמיכה. לאחר מכן, מסופק לכם הספר הראשי של המוסד - התפריט.
התפריט, למרות שיש לו מגוון רחב, אבל בשביללפעמים זה לא מספיק לקוחות. עם זאת, כאן תוכלו לטעום מנות גריל צרפתיות מסורתיות, סלטים, מתאבנים, גבינות, סורבטים, מרקים, תוספות, רטבים. הלחם כאן לא מדלפקים בחנויות, אלא בבגט אמיתי חם ופריך.
קינוחים ראויים לתשומת לב מיוחדת. דאגו להזמין קרואסון ותפוח אפוי עם דבש, צימוקים ואגוזי ארז. העלות הממוצעת של המחאה נעה בין 1,500 ל -2,000 רובל.
ביקורות על רשת הביסטרו הצרפתית מפתיעיםרק חיובי. אורחי המפעלים מספרים כי כל ביקור במסעדת ז'אן ז'אק הוא תגלית חדשה. שאנסון צרפתי נעים, המגלם את תפקיד מוזיקת הרקע, אינו מפריע לפחות לסיפוק משאלות הגורמה. לאחר שטעמתם את מרק הבצל המפורסם ורגלי הצפרדעים, תהיו מלאים ותרגישו שאינכם יכולים יותר לשלוט בקינוח. וזו סיבה נוספת לחזור לממסד הנפלא הזה. הלקוחות אומרים שהם היו רוצים לחזור למסעדה זו, ולא פעם.
