הנוסחה payback של הפרויקט הוא אחדאינדיקטורים חשובים בהערכתו. תקופת ההחזר למשקיעים היא בסיסית. בדרך כלל הוא מתאר כיצד נוזל ורווחי הפרויקט. על מנת לקבוע נכונה את האופטימליות של ההשקעות, חשוב להבין כיצד המדד מתקבל ומחושב.
אחד המדדים החשובים ביותר בקביעתהיעילות ההשקעה - תקופת ההחזר. הנוסחה מראה את זה באיזו פרק זמן ההכנסה מהפרויקט יכסה את כל עלויות חד פעמיות עבור זה. השיטה מאפשרת לחשב את הזמן להחזרת הכספים, אשר המשקיע מכן מתייחס לתקופה כלכלית מועילה ומקובלת שלו.
ניתוח כלכלי כרוך בשימוששיטות שונות בחישוב המדדים הנזכרים. הוא משמש אם ניתוח השוואתי מבוצעת כדי לקבוע את הפרויקט הרווחי ביותר. חשוב כי זה לא משמש פרמטר הראשי והיחיד, אבל מחושב ונותחו יחד עם השאר, מראה את האפקטיביות של אפשרות השקעה מסוימת.
חישוב תקופת החזרת הכספים כמחוון העיקרי יכול להיות מיושם אם החברה שואפת להחזר מהיר על ההשקעה. לדוגמה, בעת בחירת שיטות שחזור החברה.
כל שאר הדברים שווים, הפרויקט עם תקופת החזרה הקטנה ביותר מתקבל ליישום.
Окупаемость вложений – формула, демонстрирующая מספר התקופות (שנים או חודשים) אשר המשקיע יחזיר את השקעותיהם במלואן. במילים אחרות, זהו המונח להחזר. יש לזכור כי התקופה האמורה צריכה להיות קצרה יותר מאשר משך הזמן שבו השימוש בהלוואות זרות.
תקופת ההחזר (נוסחה לשימושו) כוללת את הידע של אינדיקטורים כאלה:
וכדי לחשב את ההחזר לטווח ההנחה על ההשקעה, חשוב לקחת בחשבון:
ההגדרה של החזר ההשקעה מתרחשתתוך התחשבות באופי קבלת הרווח הנקי לפרויקט. אם מובן כי תזרימי המזומנים אחידים לאורך כל הפרויקט, ניתן לחשב את תקופת ההחזר, הנוסחה המוצגת להלן, באופן הבא:
T = I / D
כאשר T הוא המונח החזר השקעה;
וכן - השקעות;
D - סכום הרווח המלא.
במקרה זה, סכום ההכנסה המלא מורכב מרווח נקי ופחת.
להבין עד כמה הנושא מתאיםבאמצעות טכניקה זו הפרויקט יסייע כי ערך התשואה על ההשקעה צריך להיות נמוך מזה שקבע המשקיע.
בתנאים אמיתיים של הפרויקט, המשקיע מסרב לו אם התשואה על ההשקעה גבוהה מערך הגבול שנקבע על ידו. או שהוא מחפש שיטות לצמצום תקופת ההחזר.
לדוגמה, משקיע משקיע 100 אלף רובל בפרויקט. הכנסה מיישום הפרויקט:
בחודשיים הראשונים הפרויקט לא השתלם, שכן 25 + 35 = 60 אלף רובל, הנמוך מסכום ההשקעות. כך ניתן להבין שהפרויקט השתלם בשלושה חודשים, שכן 60 + 45 = 105 אלף רובל.
היתרונות של השיטה שתוארה לעיל הם:
באופן כללי, עבור אינדיקטור זה ניתן לחשב וסיכון השקעה, מכיוון שיש קשר הפוך: אם תקופת ההחזר שהנוסחה שלה מצוינת לעיל, יורדת, הסיכונים של הפרויקט פוחתים גם הם. ולהיפך, עם צמיחת תקופת ההחזר של ההשקעה, הסיכון גדל גם הוא - השקעות עלולות להפוך לבלתי ניתנות לביטול.
אם מדברים על חסרונות השיטה, נבדלים הדברים הבאים: אי דיוק בחישוב, מכיוון שלא נלקח בחשבון גורם הזמן בזמן חישובו.
למעשה, ההכנסות שתתקבל בחו"ל מתקופת ההחזרה לא משפיעות בשום דרך על התקופה שלה.
כדי לחשב נכון את המחוון,חשוב להשקיע את עלויות ההקמה, השיקום, השיפור של הרכוש הקבוע של המיזם. כתוצאה מכך, השפעתם אינה יכולה להתרחש לרגע.
משקיע בעת השקעהשיפור כל כיוון מחויב להבין את העובדה שרק לאחר זמן מה הוא יקבל ערך לא שלילי של תזרים המזומנים של ההון. בגלל זה, חשוב להשתמש בשיטות דינמיות בחישובים שמוזילים את זרימתם, ומביאים את מחיר הכסף לנקודת זמן אחת.
הצורך בחישובים מורכבים כאלה נובע מהעובדה שמחיר הכסף במועד התחלת ההשקעה אינו עולה בקנה אחד עם שווי הכסף בסוף הפרויקט.
תקופת ההחזר שהנוסחה שלה מוצגת להלן כוללת התחשבות בגורם הזמן. זהו חישוב של NPV - ערך נוכחי נטו. החישוב מתבצע על פי הנוסחה:
T = IC / FV,
כאשר T היא תקופת ההחזר;
IC - השקעה בפרויקט;
FV - ההכנסה המתוכננת לפרויקט.
זה לוקח בחשבון את הערך של כסף עתידי, ולכן ההכנסה המשוערת מוזנחת בשיעור ההיוון. שיעור זה כולל סיכוני פרויקט. ביניהם ניתן להבחין בין העיקריים:
כולם נקבעים כאחוז ומסוכמים. שיעור ההיוון נקבע באופן הבא: שיעור תשואה נטול סיכון + כל סיכוני הפרויקט.
אם ההכנסות מביצוע הפרויקט שונות מדי שנה, נקבע התאוששות העלויות, הנוסחה הנחשבת במאמר זה, במספר שלבים.
תקופת ההחזר שהנוסחה שלה הייתהנדון לעיל, מראה כמה זמן יתקיים תשואה מלאה על ההשקעה והרגע יגיע בו הפרויקט יתחיל לייצר הכנסה. אפשרות ההשקעה נבחרת שתקופת ההחזר שלה היא הקצרה ביותר.
לצורך חישוב משתמשים במספר שיטות שיש להן מאפיינים משלהן. הפשוטה ביותר היא חלוקת סכום העלויות בסכום ההכנסות השנתי שהפרויקט הממומן מביא.