אי אפשר לדבר על כספים,יזמות, עסקים ובלי להזכיר כמה מונחים חיוניים. לדוגמא, כדי לבנות את הנוסחאות הכלכליות הנכונות, יש להבין אילו פונקציות השקעה קיימות, כיצד הם עובדים ואיזה תפקיד הם ממלאים להתפתחות הענף כולו.
התיאוריה הקיינסיאנית המפורסמת על השקעותראשית, הוצאות השקעה הן חלק בלתי נפרד מכלל הוצאות האוכלוסייה יחד עם רכש ממשלתי ויצוא סחורות ושירותים נטו. כלכלנים רואים בכך את המרכיב הפכפך והדינאמי ביותר בגלל תלותו בגורמים רבים. אם אנו מסתכלים יותר לעומק על השקעות (פונקציות, סוגים, חשיבותם, דרכי היישום), נצטרך לחרוג מעט מעבר להיקף התיאוריה הזו.
החקירה של מושג ההשקעה מוקדשת לעבודות המדעיות של בתי הספר הקלאסיים, הקיינזיים, המרקסיסטיים ושאר בתי הספר. הבה נתעכב משלוש הגדרות.
השקעות (המובנות באופן נרחב) הןהשקעה בתעשיות, במגזר המדעי והטכני, בתשתיות, באמצעים חברתיים וסביבתיים, בפיתוח ייצור ויזמות.
מבחינת המימון, פונקציות ההשקעה מופחתות להשקעה של קרנות (נכסים) המשמשות בתהליך הייצור והפעילות הכלכלית.
כלכלה מתייחסת להשקעות כהוצאותגורמים שמטרתם לצבור הון, לספק יצירת הון חדש ולהחזר כספים שחוקים. בצד זה, התפקיד העיקרי של ההשקעות הוא לייצר הכנסה. כלומר, נושאי הכלכלה הלאומית משקיעים חלק מהכנסותיהם בפיתוח הכלכלה, כך שהיא משתלמת וחוזרת אליהם בסכום מוגבר.
גם יזמים שוקלים השקעהכעסקה עסקית לרכישת נכסי ייצור ולא ייצור ומכשירים פיננסיים תמורת נכס או מזומן. יחד עם זאת, עלויות השקעה יכולות לעזור בהגדלת ההון או בשמירה על אותה רמה מספקת.
ולמרות ששיעור עלויות ההשקעה בסך הכלההוצאה הלאומית היא חמישית, ועליהן תלויות התנודות בפעילות העסקית וצמיחה כלכלית חיובית - כל שאר הדברים שווים, גידול בהשקעה מגדיל באופן יחסי את התוצר המקומי הגולמי.
ניתן לראות מהגדרות ההשקעות שתהליכים אלהיכול להתבצע הן במדינה והן ברמה הפרטית של ישות כלכלית, אך בסופו של דבר הכל מסתכם בשיפור רווחת המדינה. המשמעות היא שהתפקידים שמבצעות השקעות נועדו לספק את כל בעלי העניין: משקי בית, בנקים, ארגונים, מוסדות רשמיים ובלתי פורמליים, עמותות, המגזר הציבורי. ישנם ארבעה מאפיינים מרכזיים ההופכים את ההשקעה לאבן יסוד במאקרו כלכלה:
בהתחשב בהיבטים התיאורטיים של ההתהוות ואת תפקוד ההשקעות, נעבור לתצוגה הגרפית שלהן, שמראה בבירור כיצד פונקציית הצריכה, פונקציית ההשקעה, החיסכון והצריכה קשורים זה בזה בסולם המערכת הכלכלית של המדינה.
כל פונקציה, מתמטית או כלכלית,יש תלות של התוצאה הסופית בגורם אחד או רבים. פונקציות השקעה הן גם מודלים שבהם המשתנה האנדוגני (התוצאה הסופית) הוא עלויות השקעה, והמשתנה האקסוגני נקבע על ידי יעדי המחקר.
אם יש רק משתנה עצמאי אחד, אז לגבי האחריםהם אומרים "בתנאים נתונים אחרים." לכן, אם ההשקעות ניתנות על ידי פונקציה של הכנסה, המשמעות היא שהריבית והמחירים הבנקאיים לא השתנו באופן משמעותי בתקופה זו.
ככל שמשתנים עצמאיים יותר, כך הם גבוהים יותראמינות המודל וקרבתו לתנאי המשק האמיתיים. הדינמיקה של שינויים במשתנים יכולה להשתנות מאוד בתקופות שונות, וכדי לפשט את המשימה, החוקרים בוחרים גורם אחד או שניים מהגורמים העיקריים שתפקוד ההשקעה יהיה תלוי בהם.
אין זה מוגזם לומר שהגודלההשקעה תלויה בשיעור הריבית, בעוד שהשינוי בגורמים אחרים מניח על ידי פונקציית ההשקעה האוטונומית הכלולה במודל הרב-משתני, בעל הצורה הבאה:
שווי הריבית מוסבר דווקאבפשטות. כל איש עסקים, לפני שהוא משקיע כסף במיזם מסוכן (ובאופן עקרוני 100% השקעות חסרות סיכון אינן קיימות), מעריך כמה הוא יכול להרוויח על כך וכמה צריך להשקיע לשם כך. עבור השקעות רחבות היקף, משאבים פיננסיים מקומיים לרוב אינם מספיקים, והיזם הולך לבנק או למוסד פיננסי חוץ בנקאי, הדורש את מחיר השירותים שלהם - אותו אחוז. ככל שמחיר הבנק גבוה יותר, כך הרווח של איש העסקים ויחס הרווח לעלות נמוך יותר. כידוע, מקסום הרווחים מכל סוגי הפעילויות הוא המטרה הסופית של כל מיזם.
אתה צריך להבין שיש מספר עצום שלדרכים להשתמש במכשיר כגון השקעה. פונקציית ההכנסה, למשל, נבנית תוך התחשבות בעסקה פיננסית זו. בנוסף להלוואות והלוואות חוץ בנקאיות לרכישת ציוד, מכונות או מכשירים פיננסיים, יזם יכול להוציא כסף מכיסו הפרטי. במיזם זהו חלק מהרווח שנותר לאחר מיסים וניכויים מתוכננים אחרים. במקרה זה, תנודות בסכום עלויות ההשקעה הסופיות יהיו תלויות ישירות בשינויים בתפקוד הרווח התפעולי של הארגון. הרווח וחלקו הנצרך גדל - ההשקעות גדלות. הפסדים גדלים - ההשקעה מצטמצמת או מצומצמת ללא הגבלת זמן. ואז לפונקציית ההשקעה יש צורה שונה באופן משמעותי מהדוגמה הקודמת, מכיוון שאנחנו מוסיפים את ההכנסה הכוללת.
הנטייה האולטימטיבית להשקיע היאמכפיל שמראה עד כמה ההשקעה עולה או פוחתת כאשר יחידת ההכנסה משתנה. ככל שערכו של המכפיל גבוה יותר, כך היזם נוטה לקחת סיכונים. אם תזכה, ההשקעות שלך יכולות לחזור בכפולות, ואם אתה מפסיד הן יכולות להוביל להפסדים עצומים ואף לפשיטת רגל.
כל הכנסות הגופים הכלכליים מחולקות בשתי קרנות: נצרך ומצטבר. החלק שנצבר, במילים אחרות, חיסכון, הוא הרווח שנותר בתוך המשרד ואינו פעיל זמן מה. הנצרך הולך לשלם מיסים, התחייבויות, משכורות של עובדים ומטרות אחרות.
ההשקעה נצרכת ומוחזרת אליהחברות בצורת ציוד ונכסים, כלומר חשוב ליזם שהחלק המהוון של הרווח יהיה קטן ככל האפשר. מנגד, אם השקעת הכספים בתקופה הנסקרת לא הייתה מוצלחת במיוחד ולא סיפקה זרם כסף, החברה נאלצת לנקוט במקורות מימון חיצוניים. שוב, מדובר בבנקים, מוסדות פיננסיים, שווקים פיננסיים רשמיים ובלתי פורמליים. ושוב נשאלת השאלה: לקחת סיכונים או לא לקחת סיכונים?
אולי אחת השאלות שלא ניתן לענות עליהןלא מתרגלים ולא תיאורטיקנים יכולים לתת תשובה חד משמעית: היכן נקודת שיווי המשקל להשקעה ולצבירה? גם במסגרת מיזם אחד, אי אפשר לומר באופן חד משמעי מה עדיף לצבור או לצרוך מכיוון שתנאי השוק, הטכנולוגיות, המגזרים החברתיים-משפטיים והפוליטיים משתנים כל הזמן. שמחר יביא הפסדים אדירים, רק אתמול איים בפשיטת רגל, ולהיפך.
מתמטית, פונקציות השקעה אינן נותנותפיתרון אוניברסלי - הם מציגים מגמות ממוצעות בלבד, ומשליכים מספר גורמים לא משמעותיים שעלולים לפתע להיות משמעותיים. עבור מנהל הם משמשים דוגמה כללית, והחלטת ההשקעה הסופית מתקבלת לאחר מחקר מעמיק של כל הגורמים ומצב העניינים האמיתי במשק.
