כל הדרכים מובילות מישהו לרומא, וסטיבן פטריקמוריסי כל דרך הובילה להצלחה, גדולה כקטנה. המעריך את האופי הרומנטי של אוסקר ווילד, המוזיקאי, שקוע מאוד באדם שלו, עלה לבמה עם אביזר בצורת מכשיר שמיעה, והוא קישט את הכיס האחורי של מכנסיו בגלידיולי. הופעות תיאטרליות, שירה בקול מתוק, מילים מאוד מהורהרות ולעיתים ציניות, נוגעות ללב וכמה מאפיינים של נשיות בדמותו, לא הותירו צעירים אדישים, כל אלה שכמוהו התאכזבו מהחיים המודרניים.
העבודה שלו, למרות הנוראיתחוסר הערכה מצד החברה, ובפעם אחת זה אפשר לו לשמור על רף הלהיטים הן בשחייה בודדת והן בהיותו בשורה של קבוצת הכתים הסמית'ס. בשיא התהילה, קבוצה זו נחשבה למאורות הזוהרים ביותר של הבמה העצמאית של בריטניה הגדולה, שהעניקה תנופה עוצמתית לשיפור הרוק הגיטרי הביתי. יצירתו העצמאית של מוריסי סטיבן פטריק התעלמה בעקשנות על ידי מבקרי בריטניה, שקיבלו אותו רק בד בבד עם ג'וני מאר, והצדיקו זאת ביצירותיו פחות משכנעות ומרהיבות. עם זאת, הוא הצליח להרשים את דמיונם של מאזיניו ולמעשה פשוטו כמשמעו להכניס את מעריציו לטרנס, והוליד אותם בעזרת הפתיל שלו סערה של דבקות מוחלטת, שלא ניתן להביע אותה עד האבסורד.
מכיוון שבנעוריו היה מאהב נלהבבקבוצת בובות ניו יורק, הוא החל לעסוק בפעילות מעריצים פעילה, כה רחבת היקף, עד שבסופו של דבר הפך לראש מועדון מעריצים המאורגן לכבוד חבורה מוזיקלית זו. באופן מפתיע, הבחור הצעיר אפילו כתב ספר על הישגיהם של בובות ניו יורק, שראה אור בסוף שנות ה -70 בהוצאת הספרים Babylon Books, שהוציא גם את ספרו השני של סטיבן מוריסיי ג'יימס דין לא מת, אותו הקדיש לזכרו של ג'יימס דין.
עם זאת, הבחור לא רצה לחבר את חייועל ידי כתיבה. מוריסי סטיבן פטריק מתיל בתחום המוזיקה. כובש על ידי פיצוץ פאנק משנות ה -70, הוא ניסה להצטרף לכמה להקות פאנק. במשך זמן מה הוא היה הסולן של הלהקה דימום האף.
מנהיגים התקשו להכיל אי שביעות רצון הולכת וגוברתאחד את השני. בתור חזית הלהקה, סטיבן פטריק מוריסי, שאת התצלום שלו תוכלו לשקול במאמר זה, בהחלט לא אהב את זה שג'וני מאר מופיע עם מוזיקאים אחרים. בתורו, גינה הגיטריסט את זיקתו של הסולן למוזיקת הפופ של שנות ה -60 ואת חוסר נכונותו לפתוח כיוונים חדשים. הקש האחרון עבור מאר היה LP Strangeways משנת 1987, הנה אנחנו באים, יותר הוא לא יכול היה לעמוד. סטיבן פטריק מוריסי, שביקורותיו לא היו המחמיאות ביותר בקרב החלק השמרני של בריטניה הגדולה, פשוט הדיח את הצוות הסנסציוני ויצא למסע יחיד.
המום מעזיבתו של מאר, נפגע מאודמוריסי החליט להרשים את כולם במוזיקה איכותית ויחד עם המפיק סטיבן סטריט הוציא לראשונה את שני הסינגלים העצמאיים הראשונים שלו, Suedehead ו- Everyday Is Like Sunday, שהפכו ללהיטים בריטיים בהירים בשנת 1988. Viva Hate ("יחי שנאה") הייתה יצירתו הבאה של הזמר, בה הביע את כאבו ואת תרעומתו על קריסתם של הסמית'ס.
עמיתיו לשעבר שנאו בכל סיב נפשםסינתיסייזרים, אז אחרי שהלהקה נפרדה, סטיבן עדכן את הצליל על ידי הצגת כלי זה. בשנת 1999 יצאו כמה סינגלים מהשורה הראשונה אחרון הפלייבוי והסמים המעניינים. עם זאת, המוסיקאי הקדיש ארבע שנים ליצירת האלבום השני.
מלטש את צליל התקליט החדש, מוריסי לאהבחין איך המדינה נושמת תנועה מוזיקלית חדשה - "מדצ'סטר" (סוג של דאנס-רוק). הופעתו בסוף 1991 של האלבום Kill Uncle אכזבה את קהל הקהל שלו והעלתה ביקורת על כישלון הסולו שלו.
כישלון זה תיבל את השערוריות שלו במנהלים, בשותפים עסקיים ובחברי צוותו לשעבר, והוסיף לקצה הדרך למוות עבודתו.
ספקנים השתתקו מיד ברגע שעזבואלבום ממש חזק Your Arsenal (1992). הודות להפקתו של מיק רונסון, חזרתו של האמן הזה לבמה הראתה את צורת העבודה הנהדרת שלו.
ארסנל שלך נבחרה לאלבום הקשה ביותר אי פעםלאורך הקריירה של סטיבן. הבריטים זעמו על התערובת הלוהטת הזו של סלע גלאם ורוקאבילי. ההקלטה מצאה תגובה נהדרת בקרב חובבי המוסיקה האמריקאית. הכרטיסים לסיבוב ההופעות הקרוב של המוזיקאי נמכרו במהירות מדהימה. כל זה הזכיר את ההייפ של הביטלס.
אחרי היצירתיות שלו מצא התלהבותתגובת הציבור האמריקני, מוריסי החליט לעבור ללוס אנג'לס. שם הוא השקיע הכי הרבה כדי להאיר סוף סוף לאחר צאת סינגל ההקשה The More You Ignore Me, the Closer I Get. הקלטה זו שודרה ללא רחם ב- MTV והפכה למסלול הראשון של המוסיקאי שהופיע בטופ 50 המובילים באמריקה.
לאחר מכן הגיע האוסף "עולמו של מוריסי"(1995) והאלבום Southpaw Grammar, שיצא בתקליטי ה- RCA החדשים. עם זאת, צליל הרוק פרוג לא עורר התרגשות מעריצים רבה. בעיות במציאת תווית לא אפשרו לסטיבן להתפתח הלאה. במשך זמן מה הוא הרשה לעצמו להסתובב עם קונצרטים, אך כל זה היה בזכות היתרונות הקודמים של המוסיקאי.
מוריסי הודה שהוא עובר כרגעתהליך טיפול בסרטן. בשנה שעברה הוא העניק ראיון לפורטל האינטרנט הישראלי וואלה, שם אמר את הדברים הבאים: “המחלה ערערה משמעותית את קצב חיי, והעניין הוא אפילו לא מחלה, אלא העובדה שתרופות ובתי חולים הולכים ומתרוקנים. הרבה יותר מהמחלה עצמה. בדיקת דם נוספת ואני אהפוך לצל. "
עם זאת, הוא אמר כי האלבום החדש כמעט מוכן, הוא נותר רק כדי להסכם על הפצת הדיסק.
מוריסי אמר כי אינו יכול לסכם הסכם עם התווית לפיו יוכל להקליט את האלבום החדש רק בעזרת מפיץ, שלאחריו התקליט יהיה זמין לקהל ברחבי העולם.
