לא רק ילדים, אלא גם מבוגרים ברחבי העולםפיטר פן. הוא ידוע בעיקר כילד שלא רוצה לגדול וחי על האי הקסום והרחוק של נטלנדיה. כל יום חדש עבורו קשור להרפתקאות מרתקות, והחיים הם כמו סדרה של כיף ומשחקים מסוכנים, שבהם תושבים אחרים של השטח קסום מעורבים.
דמות הספר פיטר פן על ההיסטוריה הארוכה שלו מתעוררת שוב ושוב לחיים על המסכים במגוון פרשנויות, אבל הוא חייב את הופעתו הראשונה לג'יימס בארי.
נולד סופר גדול בשנת 1860 בסקוטלנד.המשפחה לא הייתה עשירה, אך עדיין הצליחה לספק חינוך לבניהם. עניין בכתב הגיע מג'יימס בגיל צעיר. אחרי האוניברסיטה הוא הופך לעיתונאי מצליח ומתחיל לכתוב כל מיני מאמרים, רומנים ומחזות.
מעט מאוד אנשים יודעים על זה, אבל לפני הפרסוםעבודתו העיקרית בארי הצליח להיות מפורסם כאחד הסופרים שנונים ביותר למבוגרים. הוא היה חברים עם כשרונות גדולים כמו HG וולס וארתור קונאן דויל, וגם קיבל הרבה פרסים ספרותיים יוקרתיים.
הרעיון לכתוב יצירה אלמותית משלכםהגיע אליו לאחר קשר הדוק עם משפחת דייויס. הפעם הראשונה שהדמות פיטר פן מופיעה ברומן "הציפור הלבנה", אך שיאו היה 1911, אז יצא הספר "פיטר פן וונדי".
עבודתו של בארי לא נשכחת, וסיפורו ממשיך לחיות בהתאמות להווה.
פיטר מגלם את כל הילדים אי פעםחיים על הפלנטה. הוא ילד רגיל לחלוטין שכל הזמן להוט להילחם. מיד לאחר הפגישה איתו מתברר שהוא שובב וחסר מנוחה. את תכונות האופי שלו אפשר ללמוד גם מהעובדה ששמו של הצ'יף ההודי נתן לפיטר פן. הוא כינה אותו הנשר המכונף, וידוע שהציפור הזאת היא סוררת, גאה ומסורה. בנוסף, המאפיין העיקרי של הילד הוא שהוא יכול לעוף. הגיבור הצעיר לנצח מביט באומץ בפני כל סכנה, מוכן להתאמץ כדי להגן על חבריו, והוא המנהיג ללא ספק. הודות לתכונות אלה "הבנים האבודים" תופסים אותו כאחיו הגדול והאפוטרופוס, וגם מבצעים כל פקודה שלו. זה אולי גם נראה שפטר הוא אנוכי במיוחד ושחצן, אך תכונות כאלה משותפות לכל הנערים בני גילו. אבל הדמות הזו לעולם לא תגדל, מה שאומר שהוא לא מיועד לשינוי.
הילד כמעט ולא לבד, אזחשוב לדעת עם מי פיטר פן היה חבר. ראשית כל, ראוי לציין את בן לווייתו הנאמן, פיית הטינקר בל, שמוכנה להגן על חברתה הטובה ביותר בכל עת. עם זאת, היא מאוד קשה וקנאה בכל מי שטוען לתשומת לבו של פן. כמו כן, הדמות מלווה כל הזמן בחבורת הנערים שלו, שגם הם אבדו פעם. אכפת לו מהם והוא המפקד הקבוע שלהם.
ונדי לוקחת אבן דרך חשובה מאוד בחייו של פיטר.עם אחיו, אותם הזמין לטוס יחד לארץ לעולם לא. הם זכרו את ההרפתקה הזו כאחת המרגשות בחיים, וביחד החבר'ה התגברו על הרבה סכנות. לאחר שחזר הביתה, הגיבור ביקר בוונדי יותר מפעם אחת.
פיטר מציל לעתים קרובות ממצבים קשיםהאינדיאנים איתם נכנס פעם ברית. המפורסמת שבהן היא בתו של המנהיג - טייגר לילי. בנוסף לחברים, יש לו גם נמיז - קפטן ג'יימס הוק. יחד עם הפיראטים שלו ועוזרו הנאמן סמי, הוא כל הזמן עושה לילד צרות על מנת לנקום על אובדן ידו.
אחד העיבודים המוצלחים והמשמעותיים ביותרהוא קריקטורה של דיסני בשם פיטר פן, שתצלומה ניתן לראות להלן. הוא שוחרר עוד בשנת 1953, והצלחה מדהימה חיכתה לו. את הדמות הראשית השמיע השחקן המפורסם בובי דריסקול, שהופעתו הפכה לסוג של דוגמנית דמות. הספרים כמעט ולא מתארים כיצד נראה פיטר, או בדיוק בן כמה הוא היה. בקריקטורה הוא מזכיר במעורפל את הדמות המיתולוגית פאן בגלל המקטרת, הכובע החדה והחליפה שלו. ידוע כי הילד נאה מאוד, ובעיקר נמשך לחיוכו הלבן השלג. ובשנת 2002 יצא סרט המשך, שלמרות זאת לא הפך לבלתי נשכח.
אחד העיבודים הקולנועיים המפורסמים ביותר בהםהדמות פיטר פן מופיעה, הפכה לתמונה של 2003, בבימויו של פול ג'יי הוגאן. העלילה דומה ביותר לקלאסיקה, והדמויות והתפאורה מעובדות להפליא. כמקובל בתיאטרון, אותו שחקן שיחק את תפקידי אביה של וונדי וקפטן הוק. זה היה השחקן הבריטי הגדול ג'ייסון אייזקס, שמוכר לקהל מתפקיד לוסיוס מאלפוי בהארי פוטר. פיטר עצמו גלם על המסך ג'רמי סאמפטר בן ה -14, שהתדמית הזו הפכה עבורו לאחת החשובות בקריירה שלו. חלקה של ונדי הגיע לשחקנית רייצ'ל הרד-ווד, שבעתיד היה צפוי הצלחה גדולה בקולנוע. ראוי לציין שלציור יש סוף חלופי לרכישת מי שקנה את הדיסק.
פיטר פן הוא דמות עם הרבה פנים, אוליאפילו אחד המגוונים בהיסטוריה. הספר צולם מספר עצום של פעמים, כולל מספר מדינות. לא כולם מעדיפים לעקוב אחר הקאנון, כך שלעתים קרובות יוצרים מגיעים עם גרסאות ופרשנויות משלהם.
דוגמה טובה לגישה זו היאמיני סדרה בריטית Neverland, בה הוק ופיטר גרים יחד בלונדון, אך בסופו של דבר מגיעים לאי קסום עם הנערים מבית היתומים. הקו העיקרי שם מוקדש לפנייה של הקפטן לצד הרע.
ובשנת 2015 שוחררה התמונה "Peng: Return to Neverland", שם היה האנטגוניסט הראשי קפטן שחור הזקן. זוהי מעין פרהיסטוריה של אירועים ידועים כבר.
בין היתר יש אפילו את הסרט הסובייטי "פיטר פן" בשנת 1987 ורבים אחרים שפשוט מתריסים את הרישום, שלא לדבר על הצגות תיאטרון.
