הבמאי, התסריטאי והמפיק האירי ג'ון מור נולד בעיר העתיקה המחוזית דונדלק, פרבר של בירת אירלנד, בשנת 1970.
לאחר סיום הלימודים, העתיד המפורסםהבמאי נכנס למכון הטכנולוגי של דבלין וקיבל תואר באמנות מדיה. בתחילה, מור לא חשב לבנות קריירה בתעשיית הקולנוע, אך ממש כעבור מספר שנים שינה את דעתו באופן קיצוני. ג'ון מור ניסה את עצמו במספר מסקנות - הוא כתב תסריטים, צילם סרטים קצרים. רבות מיצירותיו הראשונות של מחברי הבכורה הוצגו בהמשך באופן קבוע בטלוויזיה באירלנד. בהשראת ההצלחה, הקים הבמאי חברת סרטים משלו בשם Clingfilms.
יוצרת סרטים מתחילים יצאה להפקהפרסומות, אחת מהן הייתה סרט המיני אפוקליפסה, שעיתויו היה דקה וחצי. נושא הסרטון היה מודעה ל- Sega Dreamcast. עבודתו של מור הרשימה את מנהיגות פוקס של המאה ה -20 עד כדי כך שנציגיה הציעו לבמאי לצלם את הסרט העלילתי "מאחורי קווי האויב", המבוסס על אירועים אמיתיים במהלך הסכסוך הצבאי בבוסניה. תקציב הקלטת היה 17 מיליון בלבד, מאוחר יותר הוא הועלה ל -40 מיליון דולר. דירוג הסרט היה רק 6.40 לפי IMDb. הבמאי עצמו הודה כי הסרט התגלה כשטחי, שכן נושא המלחמה מרמז על גישה מהורהרת ועמוקה יותר. אבל המבקרים קיבלו את פניו בצורה חיובית למדי, על פי שיפוטיהם, אם אנו מחשיבים את היצירה בקפדנות כסרט אקשן, הרי שניתן לכנות את סרטו של מור דוגמה נהדרת לכך, בעזרת תקציב צנוע תוכלו לצלם מראה מרגש ויפה עם דואט של שחקנים בולטים. אגב, ג'ון מור היה מעורב בהפקת ציורים של השחקן הרוסי ולדימיר מושקוב.
הפרויקט הבא היה דרמת הרפתקאותFlight of the Phoenix הוא גרסה מחודשת לסרטו של רוברט אלדריך בשם זהה, שצולם בשנת 1965. התסריטאים אדוארד ברנס וסקוט פרנק הפעילו דמות נשית שאינה בתמונה המקורית, והעבירו את כל האקשן מהסהרה לגובי. הסרט על גורל הנוסעים ששרדו בתאונת דרכים וניסו להרכיב כלי טיס מההריסות לא הציל את השתתפותם של שחקנים מפורסמים: דניס קווייד, ג'ובאני ריביסי, מירנדה אוטו וי יו לורי. התברר שזה פרויקט הרסני מבחינה מסחרית: בסכום של 45 מיליון דולר שהוצא על ייצור, קבלות הקופות היו 21 מיליון דולר בלבד.
![], תמונה מאת ג'ון מור](/images/iskusstvo-i-razvlecheniya/irlandskij-rezhissyor-scenarist-i-prodyuser-dzhon-mur_3.jpg)
למרות הטיסה הלא מוצלחת, פוקס המאה העשריםלא הפסיק לעבוד עם הבמאי. ג'ון מור מצלם את הסרט השלישי - האימה המיסטית "אומן", שהשתלמה בריבית בקופות. התמונה התגלתה כמפוארת, במקומות המובילים לאקסטזה. הקלטת מדהימה את הצופה ביופיו ובאופי האורגני של רצף הווידיאו. בקולנוע הכל עובד עבור הפמליה. לדברי הבמאי, מספר עצום של קטלליזות טבעיות ואנתרופוגניות התרחשו בשנים האחרונות, אי אפשר שלא להבחין בכך. אז ג'ון מור העריך את המתרחש בסביבה. הבמאי, שהלך מדעותיו של מחברו, שינה את עצם הרעיון של התגלמות הרוע האוניברסלי. ליב שרייבר, ג'וליה סטיילס, דייוויד ת'וויליס, איימי האק והרווי סטיבנס, אותו שחקן צבעוני שכיכב בסרט האימה באותו שם 1976, לקח חלק בעיבוד הקולנועי ליצירתו של דייוויד זלצר.
בשנת 2008 שוחרר הפרויקט הבא של הבמאי - מקס פיין עם מ 'וולברג ואו קורילנקו. הסרט מוצב על ידי המבקרים כעיבוד נכון של משחק מחשב.
כמו כן, מומחים רבים שמחו על המלאכההבמאי, לדעתם, סרטיו של ג'ון מור אינם יכולים להיכשל, מכיוון שהוא מאופיין באופטימיות בריאה. עם אפילו תסריט מגעיל בכנות, מור מנסה בכל כוחו. במקרה של פיין, הסיפור היה זהה. תסריט נורא לא גמור, שהותיר את עיקר התפתחות סיפורי הסיפור ומניע הדמויות לא גמור ולא מובן, לא מנע מהבמאי לעשות סרט מצוין. הבמאי מצא חן בעיני אוהדי המשחק עד תום. תמונות, ג'ון מור עם כל המשתתפים בצילומים שומר על שולחן העבודה שלו. הוא עדיין מדבר בחום על כל חברי צוות הסרט.
בהתחלה, איגוד הסרטים האמריקני של הסרט היהעם זאת, הוענק דירוג R, בעקבות בקשה דחופה של מור, שחתכה כמה סצינות קשות במיוחד, הדירוג שונה ל- PG-13. לכן, צבא אוהדי התמונה התחדש במספר מרשים של בני נוער.
לפני הפסקה מרשימה, הצליח הבמאילצלם שלושה סרטים הוליוודיים: דרמת האקשן האורות הצפוניים, ההמשך המצליח וההמשך המסובך Die Hard 5 ונשאי הווירוסים. אך המשמעותי ביותר בין עבודותיו האחרונות של הבמאי הוא המותחן המצוין בעל המשמעות החברתית "בינה מלאכותית" (2016).
