הנושא של המהפכה בשירו של הגוש "שתים עשרה"הוא המפתח. המשורר כתב את חיבורו שנה לאחר אירועי פברואר 1917 וכמה חודשים לאחר ההפיכה באוקטובר. הטקסט בצורתו דומה לשיר עממי, לזיכרונות, לרמזים, אך המחבר מילא את ההרכב המסורתי בעל משמעות פילוסופית חדשה, המשקפת את חזונו על האירועים הנוראים שהיו עדים לו.
התמונה העיקרית, הנגזרת מהעבודה, היארוח שמטאטאת הכול בדרכה. זהו תיאור השלג המושלג והסופה שהמשורר מתחיל בנרטיב שלו. תמונת הערב החורפי, שבו הצבעים השחורים של הלילה המתקרב והעננים הלבנים מעורבים, מייצגת סערה מרדנית שפרצה לא רק בעיר, אלא גם בלבם של אנשים. נושא המהפכה בשירו של הגוש "שתים עשרה" מוצג בראשיתו בתמונות הטבע, והסופר בוחר את המרכיבים הדרמטיים ביותר: רוח, סופת שלג, שמים מכוסים עננים.
בנוסף, הוא פנה לדימויים חומריים,המתארים פוסטרים, דגלים עם סיסמאות מהפכניות, המתנודדות בפטרוגרד כסימן לשינוי פוליטי רציני. עם זאת, המשורר מדגיש את כל הזמן ואת חוסר התוחלת של ההמולה הזאת: ליד הכרזות האלה, אנשים רגילים, כמו זקנה מסכנה שלא מבינה מה קורה, מתרוצצים.
נושא המהפכה בשירו של בלוק "שתים עשרה" שחוקדמות כפולה. מצד אחד, המחבר לוקח על האלמנטים של העם, עם השירה שלו פיוטי, הוא נראה להקשיב למוסיקה של המרד. אבל מצד שני, הוא מזועזע מן החשק הבלתי-מוסווה של התשוקות, הפקרות, שסמלן הוא חגורות הרובים השחורות, שאליהן המחבר תמיד מפנה את תשומת לבו.
אבל במרכז הנרטיב, כמובן, להישאראנשים - שנים עשר גווארדים אדומים המשרתים את העיר בעוצר. הם מרגישים עצמם אדונים בעולם החדש הזה ומאמינים כי כולם מורשים. שיאו של אפוי זה היה רצח של אחד מהם על ידי קטיה האהוב לשעבר שלו.
נושא המהפכה בשיר של הבלוק "שנים עשר"המתבטאת בעיקר בגורל אנושי ספציפי. בתחילה, הרוצח, בחור צעיר, מתחרט בכנות על מעשיו: הוא מדבר על אהבתו לילדה וכועס על עצמו על קנאתו. לפיכך, המחבר רצה להראות כי המצפון אצל אנשים עדיין נשאר, למרות כל הזוועות של המלחמה. אבל הדבר הגרוע ביותר הוא שחבריו מתביישים בו וטוענים שהזמן מצדיק כל הפקרות. כך תפס המשורר בחריפות את המגמה החדשה של זמנו, כאשר רבים נתפסו בתחושה של מתירנות.
הדימוי של הצו הקודם זה חשובמקום בעבודה. נושא המהפכה בשירו של הגוש "שתים-עשרה", סיכום קצר של נושא זה, מאופיין בפרשנות מעורפלת לאירועים אלה, מה שהופך את היצירה ייחודית לספרות המקומית.
מצד אחד, המשורר מראה את כל הכוחנפלה עליו האלמנט הלאומי עם כל הכוח, מתכוננת להרוס סוף סוף את מה שנצבר במאות השנים הקודמות. מצד שני, המספר, מצד הצפייה באלמנט הפופולרי הפזור, מבטא דאגה רבה לגבי ההשלכות של טיפול חסר אחריות כזה על עברו. ואף על פי שהוא מקשיב בתשומת לב למוזיקה של רוח מרדנית זו, עם זאת, ההרכב כולו חלח לרוח החרדה לעתיד. זו הסיבה שהקול המעורפל אומץ על ידי נושא המהפכה בשירו של בלוק "שנים עשר". בקצרה, רעיון זה יכול לבוא לידי ביטוי כדלקמן: מהות האירועים שהתרחשו לא היתה כה ניגוד של מעמדות ושיעורים, כמו במאבק בין טוב לרע בנפשם של אנשים.
התנגדות זו מתבטאת, מעל לכל,בקרב אלה שהחלו במאבק לחופש, ובסופו של דבר היו שוד ורציחות. המשורר מקווה שההתחלה המבריקה תנצח בסופו של דבר, אבל השיר עצמו נשאר פתוח באופן בסיסי ומשאיר מקום למחשבה. פרשנות כה שנוי במחלוקת של האירועים הובילה לכך שעם כניסת הבולשביקים לשלטון, העבודה נאסרה.
קשה לדבר באופן חד משמעי על המהפכה בשירו של בלוק "שתים עשרה": נראה שהמחבר מקבל אותו בעת ובעונה אחת, ובמקביל חשש שאנשים איבדו את ההנחיה המוסרית שלהם בחיים.
