עבודתו של I.A.בונינה "רייבן" הוא סיפור קצר המספר כי אב ובנו מתאהבים בילדה אחת. אך אהבתם שונה: אם לצעיר יש תחושה נלהבת, נלהבת משהו, אז לאחר, להיפך, יש תחושה נסתרת, מרומזת, עם מעט נגיעה של חסות. למרות העובדה שהסיפור קטן, עלילתו מעניינת ומאפשרת לך לחשוב אם הדמויות עשו את הדבר הנכון. להלן סיכום העורב של בונין.
בסיכום קצר של רייבן, בונין יכול לספר מעט על הדמויות הראשיות בסיפור.
המספר הוא צעיר (שמו לא מוזכר בטקסט), בנו של פקיד עשיר. מרשים, אימפולסיבי. מאוהב במטפלת של אחותו הצעירה - אלנה.
אבי המספר הוא פקיד בולט בעיר המחוזית. במראה ובאופי הוא מזכיר לבנו עורב: זועף, נוקשה, כבד. לא אדישה לילדה הצעירה אלנה.
אלנה ניקולייבנה היא ילדה צעירה, באותו הגיל של המספרת. עובדת כמטפלת עבור גורם חשוב. צנוע, שקט, הדדי צעיר.
הקריינות היא בשם צעיר,מספר על הסיפור שבגללו השתבש מערכת היחסים שלו עם אביו. סיכום קצר של "העורב" של בונין חייב להתחיל בכך שהצעיר מסביר מדוע אביו מזכיר לו את הציפור הזו. השוואה כזו הגיעה אליו בילדות.
אבא היה פקיד חשוב במחוזותיהםהעיר והמיקום החברתי הזה רק חיזק תכונות כמו עגמומיות, קושי בתקשורת, קור מסוים בתנועות, פעולות. והמראה שלו לא היה הכי מושך: לא גבוה, מפותל, עם שיער שחור, פנים מוארכות ואף גדול, הוא באמת נראה כמו עורב.
פקיד עשיר היה אלמן, למעט בנו ובתולא היה לו אף אחד אחר. אבל ביחס לילדיו, הוא לא גילה חום, חיבה. הדירה שלהם הייתה גדולה, נקייה, אך לא נוחה, קרה. הבן בילה את רוב זמנו במוסקבה, מה ששמח אותו במיוחד. אך באחד מביקוריו הבחין בשינויים שישפיעו על מערכת היחסים שלו עם אביו.
В кратком содержании "Ворона" Бунина נאמר כי הצעיר הבחין בשינויים עם הגעתו למוסקבה. זה היה כאילו השמש שקעה בדירתם, והאור הגיע מגברת צעירה שהחליפה את האומנת הזקנה של אחותו הצעירה לילי. ילדה זו הייתה באותו הגיל של הצעיר, אביה היה כפוף ל"עורב ", אך המשפחה חיה לא טוב. לכן הגברת הצעירה שמחה מאוד שהיא הייתה במקום כל כך טוב לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון.
שמה של הילדה היה אלנה, "העורב" תמיד הסתובבבשמה הפרטי - אלנה ניקולייבנה. לנה הייתה ביישנית, ביישנית, תמיד הרגישה מביכה בארוחות הערב המכובדות של המשפחה הזו. אך המספר ציין כי לא רק הבית עצמו השתנה, אלא גם חלק מההרגלים של אביו. הוא נעשה סובלני יותר כלפי משרתים, החל לדבר קצת יותר. כשהוא פנה למטפלת הצעירה, היא הייתה נבוכה וסמיקה. אבל לנה גם ניסתה לא להסתכל כלפי בנו.
זה לא נעלם ממבט של עורב נוקשה:ככל שהילדה התחזקה לא להסתכל על המספר, כך האב נהיה קר יותר כלפי בנו. כולם הבינו שהביישנות הזו נובעת מחשש שהיא מרגישה שמחה ליד צעיר. פעם בתה, מארחת מחמירה אמרה שאלנה ניקולייבנה תרצה שמלה ארגמנית וצלב אודם, אבל היא יכולה רק לחלום על זה. עם זאת, חלומות עשויים להתגשם. אז לא בנו ולא הנערה הצעירה ידעו על רגשות ה"עורב ".
שיא בסיפור וקצרה"העורב" של בונין מכיל את הפרק כאשר ערב אחד פרצה שריפה בגלל סופת רעמים, אלנה וגבר צעיר התנשקו. זה היה ההסבר שלהם. מאותו הרגע לא עבר יום שלא נפגשו באף אחד מהחדרים והתנשקו.
אבל המצב הזה לא התאים לנערה הצעירה.פעם אחת, כשליליה חלתה, אלנה שאלה את אהובה מתי הוא יגיד לאביו שהם אוהבים אחד את השני. הצעיר נישק אותה, ובאותו הרגע נכנס אביו.
בסוף הסיכום יש צורך ב"עורב "לדבר על גורלם של גיבורי הסיפור הזה. לאחר הפרק בנשיקה, האב הורה לבנו לעזוב, ואז ללכת לשרת בסנט פטרסבורג. והוא איים שאם לא היה מציית לו, הוא לא יקבל ירושה. הוא גם אמר כי הבן לא יראה שוב את אלנה.
בהמשך, צעיר בחסותו של אביוהתמקם במקום טוב. הוא כתב לו שהוא מוותר על ירושתו ועזרתו נוספת. המספר נודע כי אביו עזב את השירות והגיע לסנט פטרסבורג עם אשתו הצעירה. בתיאטרון הוא ראה שאלנה הפכה לנבחרת של אביה. עכשיו היא כבר לא נראתה כמו ילדה צנועה ומפחדת, עכשיו היא הפכה לאישה חילונית. ועל צווארה היה צלב אודם.
הסיפור "עורב" בונין משפיע לא רק על הנושאתחושות ביישניות ראשונות, אך גם מערכות יחסים משפחתיות. אולי אביו בחר באלנה הביישנית והשקטה משום שהוא רצה לכוון אותה, להפוך אותה לצורה בה הוא היה רוצה לראות אותה. לכן הדגש הוא על קישוט הנערה. הכותב אינו אומר אם אלנה שמחה שהמספר הרגיש כשראה אותם. זה מאפשר לקורא להתייחס בצורה מהורהרת יותר לקריאה ולחבר דעות משלו.
