הכוריאוגרף בוריס אייפמן, ביוגרפיה, תצלום שלהמעוניין בכל אוהבי הבלט, ראוי, אם לא אהבה, אז לפחות כבוד עצום. הוא תמיד הלך בדרכו באמנות, היה מסוגל להגן על נקודת המבט שלו ולמצוא החלטות בימתיות חדשות, לפעמים מברקות. לבלט שלו מעריצים רבים ברחבי העולם, סיבוב הלהקה שלו מאז שנות ה -70 תמיד היה אזל, והיום אייפמן נמצא בשלב הצמיחה היצירתית, כך שעדיין יש הרבה הפתעות לפני הקהל.
בוריס אייפמן (תאריך לידה - 22 ביולי 1946)נולדה בעיר הסיברית הקטנה רובצובסק, שם המשפחה עברה לפני המלחמה בקשר לגיוסו של יעקב אייפמן, מהנדס, להקמת מפעל טרקטור. אמו של בוריס עבדה כרופאה. בשנת 1951 המשפחה חזרה למולדתם ההיסטורית בקישינאו. לכוריאוגרף העתידי מגיל הרך היה רצון גדול לביטוי עצמי בעזרת פלסטיק. לכן איש לא הופתע כשבוריס אייפמן נרשם לאולפן בלט בארמון החלוצים, שם הפך במהרה לאחד התלמידים הטובים ביותר. כבר אז הוא נבדל על ידי חרוץ חסר תקדים והיה מאוהב לחלוטין בריקוד, בפלסטיות של גוף האדם, בתנועה.
בשנת 1960, בוריס אייפמן, שהביוגרפיה שלו כבר קיימתהקשור לבלט לנצח, נכנס למחלקה הכוריאוגרפית החדשה שנפתחה במכללת קישינאו למוזיקה. הוא מגיע לסדנה של רחל ג'וזף ברומברג, שכבר הכירה אותו מלימודיו באולפן. מעט אחר כך היא מעניקה לסטודנטים את הנהגת החוג הכוריאוגרפי בארמון החלוצים. אז אייפמן לומד ומלמד בו זמנית, מבין את המקצוע יותר ויותר לעומק.
כאשר בשנת 1964 סיים את לימודיו בקולג 'הרצון להמשיך ללמוד התבגר, והוא נכנס לקונסרבטוריון לנינגרד. נ 'רימסקי-קורסקוב, במחלקת הבלט, אותו סיים בשנת 1972. כבר מהצעדים הראשונים לבית הספר, אייפמן גילה עניין רב יותר בהפקות מאשר בריקוד. היה לו חזון משלו לסצנה ורעיונות לגבי האפשרויות הבעות של גופו של הרקדנית, שהוא רוצה לזרוק על הצופה.
בוריס אייפמן הוא כוריאוגרף בכיר.הוא החל לביים הופעות ראשונות במהלך לימודיו. ההפקות הראשונות שלו בלנינגרד בראשית שנות ה -70 - "החיים לקראת" למוזיקה של קבלבסקי, "איקרוס" המבוססות על יצירתם של א 'צ'רנוב ו' ארזומנוב, "פנטזיה" מאת א. ארנסקי - הפכו לתגלית אמיתית עבור קהל הבלט. כבר אז הוא חזר למודרנה, תוך שילוב באומץ של אמצעים אקספרסיביים שונים. הפקותיו כבר מההתחלה הדגימו את הרצון ליצור מחזה סינטטי חי, ששילב באופן אורגני את הבסיס הספרותי, הנוף, התלבושות, האור והמחול עם התחלה דרמטית חזקה.
בשנת 1972, התזה מאת אייפמן "גאיין"הבמה של האופרה ותיאטרון הבלט של לנינגרד מלי עשתה הרבה רעש: הכוריאוגרפיה הלא שגרתית, התחושה העדינה של הדימויים - כל זה עשה רושם בל יימנע מהקהל והביקורת.
מאז 1971 עובד בוריס אייפמן ככוריאוגרףבבית הספר לכוריאוגרפיה של לנינגרד. Vaganova. הופעותיו עם סטודנטים במכללה הוצגו על במת תיאטרון קירוב. כאן הוא מציב את "ציפור האש" מאת I. Stravinsky, "פגישות" מאת ר 'שטרדרין, "שיר מופרע" של קלנינס. עבודות אלה הופכות את אייפמן למפורסם, כולל בחו"ל, שכן התיאטרון נושא הופעות בסיורים זרים. גם בתקופה זו, לכוריאוגרף המתחיל יש אפשרות לעשות כמה סרטי בלט לטלוויזיה.
לאחר שניסה את ידו באחד התיאטראות הטובים ביותרבוריס אייפמן הבין שבמוסדות אקדמיים כאלה הוא לא יוכל לממש את תוכניותיו במלואן. והוא זורק את כל כוחו ליצירת תיאטרון משלו.
בשנת 1977 הניבו מאמציו את התוצאה:הוא פותח בתיאטרון Lenconcert "בלט חדש". לאחר שגייס את הלהקה לטעמו, אייפמן מתחיל ליצור. הכוריאוגרף בוחר ביצירות חריגות עבור התיאטרון הסובייטי ומציב בלטים לא קלאסיים לחלוטין. בהופעותיו מבקש הכוריאוגרף למצוא תשובות לשאלות החיים הבוערות, ראשית, הוא פונה לקהל הנוער, מנסה לדבר איתה בשפת מוזיקת הרוק והמחול העכשווי שקרוב לה.
מאז שנות ה -80 הוא מתחיל לסייר בקביעותבמיוחד בחו"ל, מבקר מדי שנה בניו יורק, שם הופך הסיור בתאטרון אייפמן למסורתי וצפוי מאוד. ברוסיה, גם לתיאטרון פופולריות מדהימה, אם כי במשך שנים רבות אין לו בניין משלו. רק בשנת 2010 נבנתה האקדמיה בוריס אייפמן, וארמון הריקודים, עליו חולם האדון שנים רבות, עדיין נמצא בשלב הפרויקט.
בוריס אייפמן, שהביוגרפיה שלו היא הדרךמחדש ולוחם, הוא יצר תיאטרון לבחירת רפרטואר לפי בחירתו. הכרזה של התיאטרון בולטת במגוון הז'אנרים שלה. יש בו בלטים מרופדים: "יום משוגע, או נישואי פיגארו", "תככים של אהבה", תכניות בלט קאמרית: "מטמורפוזות", "חתימות", אגדות: "ציפור האש", "פינוקיו". אייפמן תמיד שאף להופעות בימתיות עם בסיס ספרותי איכותי, כמו שאנה קרנינה, המאסטר ומרגריטה, הדו קרב והאידיוט הופיעו ברפרטואר. כבר העבודות הראשונות הראו שהתיאטרון של אייפמן מוכן לניסויים, ולכן על מחזה המשחק שלו הופיעו הפקות של "Under the Cover of Night" של ברטוק, "Two Voices" למוזיקה של בארט, "Temptation" של ווייקמן. במהלך חייו היצירתיים, בוריס אייפמן כבר העלה למעלה מ- 40 בלטים, בהם המפורסמים ביותר הם צ'ייקובסקי, רד גיזל, רודן, רקוויאם.
אמן העם בוריס אייפמן, שביוגרפיה שלויש דרך להתגבר, בשנים האחרונות מקולקל בפרסים. עד שנות ה -90 הם לא רצו לחגוג אותו עם פרסי מדינה, כדי לא לעודד אמנות בלט חדשנית. אבל אחרי פרסטרויקה, הכל השתנה, הכוריאוגרף קיבל את התואר האמן העממי ועובד האמנות המכובד. הוענק לו שלוש פעמים מסדר הכבוד לארץ האם וכמה צווי מדינות זרות. אייפמן הוא זוכה מרובה בפרסי מסיכת הזהב, זהב סופיט וניצחון.
בוריס אייפמן הוא תמיד אובייקטתשומת לב רבה של התקשורת והמעריצות הנשים. לזכות הכוריאוגרף רומנים רבים, עדיין: מפורסמים, מרשימים, צעירים, חופשיים. האם נשים יכולות לעבור ליד גבר כזה באדישות? הרומן הכי חזק שלו היה מערכת היחסים שלו עם השחקנית היפה אנסטסיה ורטינסקיה. אבל הכל הסתיים בכלום. ואיפמן התחתן עם סולנית הבלט שלו, ולנטינה ניקולייבנה מורוזובה. הם עבדו זה לצד זה בתיאטרון במשך זמן רב; המאסטר העלה עבורה כמה חלקים מעניינים. בשנת 1995 נולד לבני הזוג בן אלכסנדר. ולנטינה הצליחה לממש את עצמה לחלוטין בתיאטרון אייפמן כרקדנית. והיום הוא ממשיך לעבוד לצידו כמורה-מורה ומספק לבעלה עזרה ותמיכה משמעותיים.
