מוזיקת רחוב הייתה כבר זמן רב מובילה בקרב העדפות חלק הארי באוכלוסייה הצעירה במדינה.
בארצנו, הראפ עדיין צעיר יחסית, כמוז'אנר מוזיקלי, הוא הופיע רק בתחילת שנות התשעים. כדאי לזכור את המהדורות הראשונות של קבוצת "מסיבת רווקות", שקידמה את "סקס ללא הפסקה". עבור הקבוצה זה היה רק מכרה זהב, שכן רק מעטים העזו לדבר על יחסי מין. שלא במפתיע, אלבום עם כותרת דומה הפך ללהיט ונמכר מהר יותר מעוגות חמות. בשנת 1994 הופיע מר מאלוי פלוני עם להיטים בכל תחנות הרדיו. ורק אז הגיעה תקופתו של בוגדן טיטומיר האגדי, שכעת ידוע יותר בזכות ביטויי התפס שלו כמו "אנשים הוואלה", ולא בזכות שיריו. בשנת 1996, איזון רע עמד בראש ההראפ הרוסי. באותו זמן בערך, הראפר הטוב ביותר ברוסיה, אם הקריטריון הוא שירה, הכריז על עצמו בקול רם - דולפין. אלבומו "Out of Focus" העלה הרבה את רמת האיכות. שנה לאחר מכן הוציא מיכה את אלבום הסולו היחיד שלו "Bitch Love", וזה אולי המקרה היחיד כשהשירים נותרו רלוונטיים במשך מאות שנים.
לקרוא לדולפין הכי טוב בשירה זה בכלל לאלזלזל בזכותם של ראפרים אחרים. בדיוק כך קרה שרשימת המדדים הטובים ביותר ברוסיה החלה להתארגן די מזמן, והקריטריונים להגיע לשם משתנים מאוד. זה יהיה מוזר אם כל המנהיגים היו זהים מבחינת הצליל, אופן הקריאה והחרוזים. פסטיבל הראפ הרוסי הראשון התקיים בשנת 1991.
כסף גדול קורץ לראפרים של היום.למרבה הצער, לא פעם שירים נכתבים לא לצורך אמנות, אלא לצלצול של מטאל בזוי. כמו פטריות אחרי גשם, תוויות ההיפ הופ הרוסיות הולכות וגדלות, הופעות חדשות מופיעות. החלוץ בתחום זה היה "העסק המשפטי $$" הבלתי נשכח בהנהגתו של ולאד ולוב, שבעצמו בעבר הופיע בהצלחה למדי. אגב, היה זה ולוב שהפך למפיק של דקל, שאיש לא עלה על הצלחתו המסחרית. היפ הופ פוליטי הפך לנושא פורה. המבצעים תיארו וממשיכים לתאר את חזונם לגבי המצב בארץ ובעולם.
זה יהיה נכון יותר להשמיע את חמשת המנהיגים הראשוניםדעת הרוב. לכן, למרות המספר הרב של תגובות שליליות, צבא שלם של מתנגדים, ניתן לכנות את גוף כמבצע המצליח ביותר מזה שלוש שנים. האם הוא הראפר הטוב ביותר ברוסיה?
באסטה נמצאת במקום השני בפופולריות.לדעת רבים זה באמת אמת המידה הטובה ביותר ברוסיה, התגובות עליו חיוביות ברובן. באסטה מתקשר עם האנשים "הנכונים", מוציא שירים "להיטים" באמת ותופס נושאי חיים. זה בפיגור של Guf ב -7%, ומבחינת מספר המסלולים זה משאיר אותו הרחק מאחור.
למקום השלישי הגיע Noise MC.הוא באמת משורר של זמנו ושולט בקריאה מהירה. רעש מתחרז ומאלתר בצורה אדרית. ה"טריק "העיקרי שלו הוא כאב אישי, פחד וזעם. הקהל העיקרי הוא בני נוער, מה שבינתיים אינו מונע ממנו להיות אהוב על עצמו במדינה.
את המקום הרביעי והחמישי בקרב המנהיגים תפוסטימאטי ו"קאסטה ". בואו נודה בזה, זו תוצאה מדהימה, כי באופן כללי למבצעים יש הכי הרבה תגובות ומעריצים. "קאסטה" מייצג את מייסדי הראפ הרוסי, לא איבד את הרלוונטיות שלו במשך שנים רבות. חוסר הפעילות בתקשורת משפיע. "קסטה" פופולרי בעיקר על חשבון מעריצים נאמנים שמשנה לשנה מרוויחים "מזומנים" לקבוצה האהובה עליהם.
עם טימאטי הדברים מעניינים עוד יותר מכיוון שהוא לאנכלל רק בחלק העליון של מדדי המידה הטובים ביותר ברוסיה, אך עושה את דרכו בהדרגה למערב. טימאטי הצליח לשיר עם כמה שחקנים אמריקאים מפורסמים למדי. הוא יצר תווית משלו ומקדם שחקנים צעירים. מדוע הוא לא הראשון? גם ההשמטות של צוות האמן, יחס מגניב למשאבי האינטרנט שלהם, מושפעות, אם כי ה"טוויטר "של האמן שובר את כל השיאים.
אל תתייאש ו"צעיר ", כי ראפרים מפנים את מקומם למתחילים. לשם כך, למשל, תוכלו לקחת חלק בתחרות האינטרנט InDaBattle, שתחילתה בשנת 2009.
