הפרויקט החדש של אנדריי פרושקין "אורליאנס" - סרט,ביקורות של מבקרים שהוגדרו כדרשה פנטסטית. יש לו אפילו כותרת משנה רהוטה ומסקרנת - "הפנטסמגוריה של החטא".
הרומן "אורליאנס" הולחן על ידי בן זמננו בולט,התסריטאי הרוסי יורי אראבוב. עבודתו זכתה מיד למוניטין של אופוס קשה של גאון תסריטאי, שאי אפשר לצלם ממנו שום דבר הגון. אבל לאחר עבודה משותפת על ה"הורד" העז ארבוב להציע אותו לפרושקין. "אורליאנס" הוא סרט שהביקורות עליו מנוגדות בתכלית, משבחים מסנוורים לביקורתיים הרסניים.
הפרויקט הפרובוקטיבי נערך בחסות קרן הקולנוע,הסרט הופק על ידי מנהל ערוץ TNT איגור משין. הוא מיד דירג את התמונה כחלק מהמיינסטרים האמנותי, והשווה אותה לסרטים The Gaographer Drank His Globe Away ו-Birdman, והיה בטוח שיש קהל ברוסיה שרוצה לצפות בסרט כזה. אבל בגלל חוש הומור לאומי קודר ספציפי, אורלינס לא נכנס לפסטיבלי קולנוע בינלאומיים. הבכורה שלו התקיימה ב-MIFF. עד כה הניסיון הקולנועי לשקף את המודרניות סביבנו במודרנה הכאוטית ביותר הזו לא הצליח במיוחד. סרט אורלינס. הפנטזמגוריה של החטא "הביקורות מכנות ניסיון לארוס את הקומדיה המרושעת של האבסורד, הרוויה בטירוף עקוב מדם ובאזוטריות משמעותית, עם דרשה כמעט אורתודוקסית שרע לחטוא.
"אורלינס" הוא סרט ששחקניו הם למעשהשווים במקצועיותם. MIFF בחר רק את אלנה ליאדובה במועמדות השחקנית הטובה ביותר. הפעולה של הסרט מתרחשת בעיירת המחוז אורלינס שבין ערבות אלטאי. המספרה השבורה לידקה (אלנה ליאדובה) מנהלת חיי מין מופקרים, בזו אחר זו עוברת הפלות. המנתח רודיק (אולג יגודין) מייחס למטופלים מסטופתיה דמיונית ומביא אותם לביתו באמתלה של בדיקתם, ומשאיר את אביו המשותק מאחור. חוקר המשטרה נבולין (ויטלי חאב) הוא פושע אמיתי, גנב בחוק. אבל הכל משתנה ברגע שמגיע לעיר מוציא לפועל (ויקטור סוחורוקוב) - רק מצפון על בשרו. הוא רודף חוטאים, מביא אותם כמעט לטירוף.
תיאור גרידא לא יכול להעביר את כל זהיראה לקהל את הקלטת "אורליאנס". הסרט זכה לביקורות מעורבות מהקהל, אולי בגלל שיוצריו ניסו לעשות משל מהעלילה.
תוך כדי צפייה מתקבל הרושם שהמחברים צילמו סיפור מותנה עם מוסר מוגדר בבירור. בו נועדו הגיבורים להמחיש אנשים חיים גרוטסקיים בכוונה ומורכבים בצורה מוגזמת. אבל לפעמים, כשהם מציירים את החטא של הדמויות, המחברים נסחפים ומתחילים בהתלהבות להרוות את סיפורי החוטאים בפרטים פרועים. לכן, להדיוט הממוצע קשה לצפות בקלטת.
"אורליאנס" - סרט, ביקורות של הקהל על אשריוצריו זוכים למחסור בטעם ובחוש הפרופורציה. בנוסף לאמור לעיל, ישנן בעיות נוספות - הדיאלוגים של הדמויות מסיטים את הדעת מהמתרחש, שכן הם עמוסים במושגים פילוסופיים, ציטוטים ושמות. החלק הוויזואלי הוא כמו התקפה עם זוויות ישירות, צבעים בהירים, פרטים אקסטרווגנטיים. מאגר המשחק קופץ מוודוויל למיזם קרקס, וגם שפע הדם המלאכותי מעייף.
"אורליאנס" - סרט שביקורות עליו לא נותרויוצרים אדישים של הפרויקט. פרושקין וארבוב ניסו להסביר לציבור המקומם שסגנון הגרוטסק הפארסי נבחר על ידם במודע, שכן הם סברו שזו הדרך היחידה המקובלת והנאלמת לדבר עם הקהל כיום. טכניקה זו הייתה אמורה להחליק פאתוס מוסרי מוגזם. אבל, כנראה, זה לא עבד, ועל המסכים הופיע משל מאוד מפוקפק וקשוח מדי, שהתחזה לקומדיה שחורה של אבסורד.
כך יצא "אורליאנס" - סרט ששחקניולהציל את המצב כמיטב יכולתם. קודם כל, הקלטת נשענת על המשחק של אלנה ליאדובה, שלאחר יציאת הסרט, נחשבת לשחקנית הקולנוע המבריקה ביותר בפדרציה הרוסית, ושחקן התיאטרון הנפלא יקטרינבורג, אולג יאגודין, שהחל לשחק בסרטים רק השנה. אבל אפילו הם הרגישו לפעמים חוסר ביטחון קיצוני בנוף האשפה והפארסי שבו פרושקין מגולל את פעולת המוסר שלו.
בסופו של דבר, "אורליאנס" הוא גרוטסקה, הואמאופיין בניתוק מוסרי ואירוני מהמציאות המתוארת. זהו סרט על כך שלכולם, ללא יוצא מן הכלל, יש שלדים בארון. ויום אחד יגיע זמן שבו תצטרך לשלם על הכל ומיד. אי אפשר לחזות ולחזות מתי ואיפה מצפונך ימצא אותך ויביא אותך. אבל ברגע זה אדם יהיה פגיע ביותר. זוהי ההתייחסות הישירה של אורלינס למאסטר ולמרגריטה, והיא לא היחידה. הסרט "אורליאנס" הוא ללא ספק האמירה החזקה ביותר על המודרניות שלנו. אין בסרט עיתונאות, כך היא שונה מלווייתן, אבל אפשר לשים את שתי התמונות הללו בבטחה באותה רמה. ואתה בהחלט צריך לראות את הסרט הזה.
לא ידוע מה הניע את יוריערבוב, ומדוע קרא ליישוב שלו אורלינס. אולי זה רק שם קולני, המוזכר שוב ושוב בכותרות של סרטים זרים ותוכניות טלוויזיה. לדוגמה:
