זה מפתיע ובו בזמן נעים מאוד עםפיתוח טכנולוגיית המידע אינו ממצה את האינטרס של ציבור הקוראים כלפי המורשת התרבותית של העבר. לדוגמה, לדור הצעיר יש לעתים קרובות עניין בקריאת יצירה שכתבה ינקה בריל, "גליה" (סיכום קצר של הסיפור יוצג בחומר זה). זה טבעי, כי העט של ינקה בריל מחזיקה דוגמאות רבות של פרוזה אמנותית.
ילדות וצעירים של כותב העם של איבן BSSRאנטונוביץ 'בריל, שנערך בביילורוסיה המערבית. עם האזור הזה, רוב הסיפורים שלו קשורים, שבהם מתוארים חיי העם הפשוט. אחד מיצירותיו הספרותיות החשובות של המחבר הוא סיפור קצר שפורסם ב -1953.
סיכום החלק הראשון של הסיפור מצטמצםלתיאור האירועים המתרחשים בכפר בלארוס שלאחר המלחמה, שעד 1939 היה חלק מפולין. אישה בשם גליה גרה עם בנה בן העשרה אנטוס ובתו סוניצ'קה בכפר נידח.
חיי היומיום של המשפחה קשורים לעבודה בשדהטיפול של חיות מחמד. כל העבודה הקשה מוטלת על כתפיה השבריריות של אישה וילדיה. בעלה של גלינה מרצה עונש מאסר ארוך, והוריו מתו לפני המלחמה. בלילות קיץ קצרים זוכרת אישה את נעוריה, שנות חיים עם גבר שנוא, אב ילדיה.
בהמשך הסיפור (ינקה בריל, "גליה")התמצית מכילה את זיכרונות הדמות הראשית על נעורי העבר. אביה גליה לא ידע, אמה, איכר מריל, גידלה את בתה לבדה. אף שקראו לילדה בכפר מנוול (לא חוקי, חסר אב), אבל הכינוי הזה לא דבק בה. גליה התעצמה ועבדה, ילדים רבים בכפר הביטו ביופיה. אבל לב הנערה היה שייך רק לאחד - סרגיי הרמוני עליז. רק שבוע נמשך האושר שלהם, ואז הבחור נעלם פתאום.
הנה בן של אמידהאיכר מיקולה. גליה לא רצתה לענות על הקשר שלו, אבל לאן ללכת? עבור נערה מן המשפחה הענייה ביותר בכפר זה היה כבוד גדול להתחתן עם עשיר. בייחוד גליה ידעה כי סרגיי האהוב שלה נעצר על הקשר שלו עם המחתרת הקומוניסטית, ולא היה ידוע אם יוכל להימלט מהצינוק של הז'נדרמריה.
אחרי החתונה היתה אישה צעירהשבו החלה שגרתו האפורה לזרום, מלאת עבודה קשה ולגלוג מצד בעלה והוריו. השנים חלפו, מלחמת העולם השנייה הסתיימה, והטריטוריה שבה נמצא הכפר הפכה לחלק מבלארוס הסובייטית. יום ולילה נשמע רעש מכונות חקלאיות בשדות החקלאיים.
גליה יודעת שאחד הטרקטורים עובדסרגיי. ילדיה של גלינה גדלו, אבל בלבה, האהבה לאותו אדם עדיין לא נמוגה. האם ייפגשו אי פעם? האם גליה תהיה מאושרת? ינקה בריל, הסיפור הקצר שעליו קראת, כאילו בכוונה משאיר את הנרטיב לא גמורה, מזמין את הקורא לחשוב באופן עצמאי על התפתחות נוספת של העלילה.