Автор повестей «Первая любовь», «Вешние воды», הרומנים "קן אצילי", "בערב" - קודם כל, זמר אהבה ומעריץ הטבע, אותו הוא מקשר ליקום. בחייו של טורגנייב עצמו ושל דמויותיו הספרותיות המרכזיות, רגשות לוהטים תופסים לא רק עדיפות, אלא גם מקום בסיסי באמת. זה יציג יצירה קטנה והניתוח שלה - "דרור". טורגנייב הציג בתוכו את אחד מראשי האהבה.
האיש חוזר הביתה מציד.הוא כבר הולך לאורך סמטת הגן. הכלב, כיאה לשוטר, רץ מלפנים - הוא תמיד ובכל מקום מחפש טרף. פתאום (בזכות הפתגם הזה הקורא שם לב שמשהו עומד להתחיל) היא שינתה את הקצב ולאט לאט התחילה להתגנב למשהו. מתברר שגוזל בעל חיוור צהוב ישב ללא תנועה לא רחוק מהסמטה.
הוא היה חסר אונים לחלוטין, רק זיףכנפיים מונבטות מעט. אמפתיה לדרור משתקת את הצייד - זה מה שהעבודה וניתוחה מראים לקוראים ("דרור"). טורגנייב רצה להדגים שבני אדם מגיבים לאט הרבה יותר מבעלי החיים למה שקורה. האיש רק מסתכל ולא עושה כלום.
והכלב, מחדש את כפותיו,מתקרב למצער. פתאום (הפתגם הזה משנה שוב את כל המצב בפתאומיות) מעץ מול עצם הלוע של כלב עם פה מגחך ענק שיניים, דרור, שהפיץ את כל נוצותיו, נופל באומץ.
הכותב משתמש בתוארמחזור, כאילו מאיץ את פעולותיו של המגן. הדרור הוא פתטי, חסר אונים, חורק בצרידות, אך קופץ לעבר הכלב, מגן על האפרוח, מכסה אותו בעצמו. בחלק זה של היצירה המחבר משתמש באנטונימים, בניגוד לגודל הכלב בהשוואה לגוף הקטן של הציפור.
היצור הנוצות החליט להיות קורבן לכךבהמה, למרות שהוא נורא מפחד. כל הפעלים המשמשים במקרה זה מעבירים בצורה מדויקת וצבעונית את הפעולות שעזרו במצב נואש זה. הכלב היה מבולבל, עצר ואפילו חזר לאחור. לעולם אין לאבד את תקוות הישועה - זו המסקנה שקיבלו הקוראים, פירוק היצירה בחלקים, ביצוע ניתוחה ("דרור"). טורגנייב הראה עד כמה האינסטינקט הטבעי להגן על גורו חזק.
הצייד נזכר בכלב, שהופתע, ועםביראת כבוד מהתנהגותו של הדרור הזקן. הוא שוטט בין העצים, חשב מה קרה ועשה ניתוח שלא מרצונו. דרור ... טורגנייב האדיר את הציפור הקטנה והשאיר את הצייד מבולבל. והדמות הראשית של הסיפור הזה, והסופרת, והקוראים - כולם הביטו בציפור כגיבור, והשתחווה לאהבתה האנוכית.
זהו קריינות פרוזה לירית בהכל השתלשלות האירועים מתוארת ברצף. הוא משתמש באופן נרחב בכינויים לתיאור הדרור הזקן והצעיר. הם הם שמעבירים את כל האימה של הפעולה המתרחשת. הכלב נמשך בצורה בהירה, שמונע גם על ידי יצר. היא כפופה לחלוטין לתשוקת הציד. זה מעבר לכוחה שלא ללכת אחריו. בעל חיים יכול להיעצר רק על ידי הבעלים, אך לא על ידי המשחק.
ואז דרור קטן עמד בדרכה, הכלרועדת מפחד, אבל מוכנה להגן על האפרוח. האומץ הזה, האומץ עצר את הכלב, שראה הרבה. הרגשות והתמונות של טורגנייב מראים לנו בכל פרט ופרט אירוע חסר משמעות לכאורה. המחבר עלה להכללות הגבוהות ביותר ביצירה "דרור". טורגנייב, שהנושא שלו בשיר קשור באהבה והקרבה, במקומות אחרים הוא יקרא לזה להבה קדושה ותחושה שהיא השתקפות של הנצח עצמו.
עבודה זו כתב טורגנייב באפריל 1878של השנה. בשלב זה מלאו המחברים 60 והיו רדופים בכל מקום על ידי ספקטרום המוות הממשמש ובא. כדי להסיח את דעתו ממחשבות שחורות, לשכנע את עצמו בניצחון הנצחי של הטוב על הרע, הוא ייצור את השיר הזה בפרוזה. זה חדור בקווים לבביים על אהבה, עליהם הכל נח ונע. על הערה חיובית זו מסיים טורגנייב את "דרור", שסיכומו הקצר הוצג.
