Герой Социалистического Труда, Народный артист ברית המועצות, עיפרון הליצנים הידוע והאהוב ברחבי העולם - הוא שם היצירה היצירתי של שחקן הקרקס המוכשר ביותר מיכאיל ניקולאביץ 'רומיאנטסב.
בקושי סיימתי בית ספר תיכון,מיכאיל נכנס למחלקת האמנות. אבל המחקר לא מצא חן בעיני הצעיר. הוא חלם בסתר על נסיעות, קרבות, אינדיאנים. בשנת 1914 החלה המלחמה והחיים נהיו קשים עוד יותר, חוץ מזה בשנת 1917 פרצה המהפכה. מיכאיל עבר מעיר לעיר אחרת בחיפוש אחר עבודה כלשהי.
בשנת 1922 הוא הגיע לסטאריצה, שם התיישבתיאטרון עירוני כותב פוסטרים. אבל באותם זמנים קשים, הנוכחות בתיאטרון הייתה נמוכה מאוד, ובשנת 1925 התשלומים ירדו כל כך עד שאי אפשר היה לקיים את הלהקה. מאוחר יותר הייתה לו הזדמנות לעבוד כאמן פוסטרים בקולנוע טבר, אבל הצעיר הבין היטב שכל מה שהוא עושה הוא רק דרך לשרוד ולהאכיל את עצמו. הנשמה ביקשה משהו אחר ...
המצב השתנה באופן דרמטי לאחר שהצליח לראות את הכוכבים במוסקבה
עיפרון הליצן העתידי נכנס לקורסתנועה בימתית, בבימויו של V.I. צווטייבה. זה עזר לו מאוחר יותר להתחיל את לימודיו בבית הספר לאמנות קרקס, שם בחר בכיתה של אקרובטים אקסצנטריים. שחקן התיאטרון מ.ס. מסטצ'קין, שלימים יהפוך למנהל הקרקס בשדרות צובטנוי.
שנה חלפה, ומיכאיל החל להיכנס איתה לזירהחדרים קטנים מאוד ולא מאוד מעניינים. בהיותו אדם צנוע, הוא היה סחוט מדי בזירת הקרקס. עמיתים יעצו לו לצלם סצנות מוכנות של ליצנות ישנות, אך הם לא הכירו את שחקן השטיח הצעיר היטב - הוא לא יסכים למלא תפקיד של מישהו אחר על כל ברכות העולם. הוא חיפש את התדמית שלו.
ההחלטה הגיעה, כמו תמיד, לפתע.פעם אחת, בתוכנית של קרקס קיץ במוסקבה, הוא הלך לזירה בתחפושת ואיפור של צ'רלי צ'פלין. מאז 1930 החל רומיאנצב לעבוד באופן עצמאי בקרקס סמולנסק. הוא תמיד העריך בקפדנות את ביצועיו. עיפרון הליצנים הבין עד מהרה כמה חשובים הדינמיקה והקצב בעבודת השטיח.
העיפרון הוא ליצן "אוניברסלי", הוא שולט בז'אנרים שונים של אמנות הקרקס, מה שאפשר לו לפרודי מספרים רבים. מ.נ. רומיאנצב נפטר ב- 31 במרץ 1983.
עיפרון ליצנים.הביוגרפיה שלו הייתה, היא ותמיד תהיה דוגמה לאמנים צעירים רבים. דוגמה לחריצות הגדולה ביותר, מסירות מוחלטת לצופה האהוב ונאמנות בלתי מעורערת למטרה שנבחרה פעם.
