אנו יודעים על אדם זה כאחד הטובים ביותרמלחינים מוכשרים שיצירותיהם הם קלאסיקות מוזיקליות של המאה העשרים. שמו ידוע כמעט לכולם, אפילו לא במגע עם מוזיקה, ויצירות המופת שלו מבוצעות באולמות קונצרטים. ולמרות שחלפו כמעט 40 שנה מיום מותו, המוסיקה שלו עדיין נשמעת בסרטים, בטלוויזיה ובתכניות רדיו. אז, גיבור הפרסום הזה הוא ארם חצ'טוריאן, שהביוגרפיה שלו היא דוגמא חיה לאופן בו ילד רגיל ממבואות טיפליס יכול להפוך לאדם מפורסם כל כך.
6 ביוני 1903 במשפחה ארמנית גדולהנולד הבן הרביעי, שנקרא ארם. זה קרה בכפר קודז'ורי, כיום באזור גרדבן, פרבר טיפליס (טביליסי) בגאורגיה. הוריו היו קומאש סרקיסובנה (אמא) ואיליה (יגיה) חצ'טוריאן (אבא), שעובד כרוכז ספרים.
מהשנים הראשונות לחייו הוא התרומם מוזיקהארם חצ'אטוריאן הקטן, שהביוגרפיה שלו נחקרת בעניין על ידי אנשים שמאזינים לכל תו מהציון שלו עם ייאוש. בתפילת בית הספר ניגן בהנאה רבה את הטובה, החצוצרה והפסנתר. לעתים קרובות הילד זכה לשבחים. בהמשך הוא נזכר שנולד בפרברי טיפליס הזקן - עיר מוזיקלית, נשמעת להפליא - פשוט אי אפשר היה לא להכניס את הקסם של המוסיקה לתוכך.
אבל ההורים האמינו שילדיהם צריכים לעשות זאתלעסוק בעסקים רציניים, כך שהתשוקה שלו לא נלקחה ברצינות. לעסוק במוזיקה בסדר גודל עליו דמיין, הצליח רק בגיל 19.
עבור המלחין העתידי, זה היה חשוב מאודהנוכחות בטביליסי של מקהלת האופרה האיטלקית, בית ספר למוזיקה והחברה המוסיקלית הרוסית. סרגיי רחמנינוב ופדור חליאפין הגיעו לעיר זו. כאן גרו מוזיקאים מוכשרים מאוד, שבזמן מסוים הצליחו לתרום תרומה אדירה להקמת בתי ספר למלחינים בגאורגיה וארמניה.
כל זה העשיר את רשמיו המוזיקליים המוקדמים של הצעיר.
חצ'טוריאן, שהביוגרפיה שלו משמשתראוי לתשומת לב, ספג את "הזר" הבין-לאומי הרב-לאומי הזה, שמהר מאוד התבצר מאוד בחוויית השמיעה שלו. זה היה ה"זר "הזה שאפשר, ואחרי עשרות שנים רבות, מעולם לא היה מוגבל ללאום. מוזיקה תמיד נשמעה עבור קהל עצום. כן, ארם חצ'טוריאן עצמו מעולם לא הראה צרות אופק לאומיות. הביוגרפיה, שהובילה את הדרך מכפר קטן, החלה כעת לזרוח עם יותר ויותר צבעים. המלחין הגדול העתידי התעניין במוזיקה של אומות שונות והתייחס אליו בכבוד רב. בינלאומי זה היה המאפיין המובהק העיקרי בתפיסת העולם וביצירתו של ארם חצ'טוריאן.
עכשיו קשה להאמין שזה גאוניהמלחין, שיצר כל כך הרבה רפסודיות, הופעות, סימפוניות ויצירות אחרות, למד סימון מוזיקלי בגיל 19 בלבד. בתקופה זו של חייו הוא מגיע למוסקבה עם כמה מארצו ונכנס למכללה המוסיקלית גנסינס לשיעור צ'לו. במקביל, התחנך לביולוג (בפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה) באוניברסיטת מוסקבה.
בזמן שיא ארם איליץ 'חצ'טוריאן, ביוגרפיה שהחל להתמלא בעובדות חדשות, יכול היהלפצות על כל מה שפספס בהתפתחותו המוסיקלית. הוא לא רק החל את לימודיו, אלא גם הפך לאחד התלמידים הטובים ביותר. בנוסף, הוענק לו הזכות להופיע בכמה קונצרטים סטודנטים באולמות הגדולים והקטנים בקונסרבטוריון במוסקבה.
שהוא יהפוך למלחין, ארם חצ'טוריאן,שהביוגרפיה שלו באותה תקופה הזכירה סיפור שלא גמור, הבנתי עוד בשנת 1925, כשכיתת קומפוזיציה הופיעה בבית הספר האהוב עליו. שם הוא קיבל את כישורי הכתיבה הראשונים. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1929, הוא הופך לסטודנט בקונסרבטוריון המדינה במוסקבה, שם, בהנחייתו הקפדנית של ניקולאי מיאסקובסקי, הוא נוצר בדיוק כמלחין.
בשנת 1933 השתתף סרגיי פרוקופייב בשיעורמיאסקובסקי. החצ'טוריאן הצעיר הותיר חוויה בלתי נשכחת מהמפגש הזה. הוא כבש יותר ויותר את יצירותיו של מלחין מוכשר. אבל היה גם עניין הפוך: פרוקופייב אהב את היצירות של ארם עד כדי כך שהוא לקח אותם איתו לפריז. זה היה שם, בעיר הזאת שמיליוני אנשים כה להוטים לראות, הם התגשמו.
"ריקוד" לכינור ופסנתר - זה היהיצירתו הראשונה של ארם איליץ ', שפורסמה. הוא מראה בבירור כמה מהתכונות והמאפיינים של יצירתו של המלחין המוכשר: אפשר לשמוע חיקויים של כמה אפקטים גוונים שנפוצים במוזיקה האינסטרומנטלית של המזרח; בעבודה ישנן שיטות שונות של וריאציה, אלתור; אוסטינאטוס קצבי ו"השניות החצ'טוריאניות "הידועות נשמעות. המלחין אמר כי שניותיו הגיעו מהאזנה חוזרת ונשנית לכלים עממיים בילדות - טמבורין, קמנצ'ה וסזנדר-זפת.
כל כך לאט, לאט לאט, חצ'טוריאן, ביוגרפיהשהיא דוגמה לאופן שבו אדם אינטליגנטי ומוכשר יצר את עצמו, עבר מעיבוד חומר לשיר עם להתפתחותו. שנת 1932 הגיעה כאשר הסוויטה לפסנתר נולדה. זה היה החלק הראשון שלו שנקרא "טוקאטה" שנודע לכל העולם. פסנתרנים רבים עדיין מכניסים אותו לרפרטואר שלהם. עד עכשיו יש בו כוח של השפעה על הציבור וקסם מסוים בו.
בשנת 1933 הם החלו לבצע את "סוויטת הריקודים"לתזמורת סימפונית. הודות לעבודה זו, המשדרת שמחת חיים כנה, אור וכוח, הוצג חצ'טוריאן הצעיר לצוות מיטב המלחינים הסובייטים. שנתיים לאחר מכן נשמעו האקורדים של הסימפוניה הראשונה באולם הקונסרבטוריון במוסקבה, שהיה עבודת הדיפלומה לרגל סיום הקונסרבטוריון. זה היה סוף השלב הקודם והתחלת השלב הבא בחיי המלחין. ביוגרפיה של ארם חצ'טוריאן מייצג סוג של היסטוריה של מוסיקה, מכיוון שכל ציון שלו הוא פרק זמן נפרד, המספר על רשמיו, חוויותיו ותקוותיו של המחבר עצמו.
חלק עצום מעבודתו של ארם איליץ 'תפוס על ידיהקומפוזיציות שלו להופעות דרמטיות. המפורסמת ביותר היא המוסיקה של "מסכות" של לרמונטוב ו"אלמנת ולנסיה "של לופדווג. למרות היצירות שנועדו להופעות, הם קיבלו חיים עצמאיים לחלוטין.
חצ'טוריאן, שביוגרפיה קצרה שלו יכולהרק מתאר באופן סכמטי מאוד את חייו של המלחין המוכשר, גילה עניין רב באמנות הקולנוע. הוא הראה עד כמה המוסיקה חשובה בחשיפת המהות והכוונה של הבמאי. ובכל זאת גאונותו זכתה להכרה אדירה דווקא ביצירות סימפוניות. הקהל קיבל במפץ את הקונצרטים שלו לכינור ותזמורת ולפסנתר ותזמורת. הרעיונות שעלו עוד בסימפוניה הראשונה וב"סוויטת הריקודים "מצאו חיים חדשים. בנוסף, חצ'טוריאן זכה לקונצרטיות, שהפכה מאוחר יותר לתכונה בסגנון שלו. בשנת 1942 השלים את ציון הבלט גאיין, שם סונתזו בלט קלאסי ואמנות כוריאוגרפית. עד סוף המלחמה הופיעו הסימפוניות השנייה והשלישית. 9 שנים לאחר תום המלחמה כתב המלחין את הבלט ההרואי והטרגי "ספרטקוס".
מהי הביוגרפיה של ארם חצ'טוריאן?בקצרה ניתן לייצג בשלוש מילים: עבודה, עבודה ושוב עבודה. בשנות השישים שוחררו שלושה קונצרטים-רפסודיות מעטו של חצ'טוריאן, שזכו בפרס המדינה בשנת 1971.
חצ'טוריאן הקדיש מאמצים רבים לעבודה פדגוגית.במשך שנים רבות ברציפות הוא היה ראש כיתת המלחינים בקונסרבטוריון PI צ'ייקובסקי במוסקבה ובמכון למוזיקה גניסין. פעילותו היצירתית של המלחין נמשכה כמעט עד יומו האחרון. חייו הסתיימו במוסקבה ב -1 במאי 1978.
ביוגרפיה של ארם חצ'טוריאן כולל עובדות מעניינות שונות.אחד מהם עוסק בכלב שלו. המלחין התייחס לבעלי חיים ברעד מיוחד. פעם בגרמניה הביאו לו מתנה - פודל מלכותי. ארם איליץ 'כינה את זה ליאדו (לפי שמות שתי הערות). הוא הלך איתו בעצמו, האכיל אותו, שיחק איתו. חצ'טוריאן נקשר כל כך לחיית המחמד שלו, עד שהקדיש לו פעם הצגה בשם "ליאדו חלה קשה."
עובדה נוספת בעלת משמעות כמעט היסטורית.בשנת 1944 הוכרז על תחרות להמנון ארמניה. לחצ'טוריאן, שהגיע לירוואן, הייתה גרסה משלו למוזיקה. ערב אחד התיישב ליד הפסנתר כשהוא מוקף במשפחתו ונגע במקשים. זה היה קיץ חם, מרפסות האנשים היו פתוחות לרווחה. אנשים התכנסו מתחת לחלונותיו של המלחין הגדול, אשר בהשראת המנגינה ששמעו שרו בו זמנית את הפיוט החצ'טוריאני.
כך הצליח חצ'טוריאן ליצור.ביוגרפיה קצרה של המלחין המוכשר ביותר של תקופתנו מעידה על כך שהוא, כמו איש אחר, לא הבין לא רק מוסיקה, אלא גם את ערכה לציבור. גם חייו האישיים לא היו משעממים. בנישואין הראשונים נולדה בת, נונה, שהפכה לפסנתרנית. מעט מאוחר יותר, לאחר פירוק האיחוד הראשון, התחתן המלחין בפעם השנייה. הנבחר שלו היה סטודנט מהכיתה של מנהיגו מיסקובסקי - נינה מקרובה. הייתה זו האישה שהפכה לאהבה גדולה, לוויה ולוויה נאמנה בחייו של חצ'טוריאן. ארם ונינה נתנו חיים לבנם קארן (מבקר אמנות מפורסם).
כך חי את חייו ארם חצ'טוריאן, ביוגרפיה קצרה שכבר מזמן התחדש בחשוב אחרעובדה: האולם הגדול של הקונסרבטוריון ורביעיית המיתרים נקראו על שם המלחין הגדול, ושמו ניתן גם לתחרות השנתית בה מיוצגים מלחינים ופסנתרנים.
