כשיש שיטפון בוונציה, תושביםהעיר האיטלקית הנפלאה הזו עומדת בפני אתגרים רבים. ידוע כי היישוב ממוקם על איים, מהם ישנם כמאה ועשרים באזור זה (הלגונה הוונציאנית). ביניהם יש כמאה וחמישים תעלות שדרכן נזרקות ארבע מאות גשרים.
החיים חסרי המנוחה של תושבי העיר עקב השכונהתמיד היה גופי מים גדולים. בימי קדם היישוב (והעיר התקיימה אי שם מהמאות הרביעית III לפני הספירה) הוצף לא פעם, ולכן המתיישבים הקדומים, לאחר שכוסו בשיטפון נוסף בוונציה, נאלצו להזיז את כל המבנים גבוה יותר ל הגבעות. הם למדו כיצד לבנות בתים על כלונסאות כל כך טוב, עד שכמה פקידי ממשלה בתחילת האלף הזה השוו אותם לעופות החיים על מים. המיקום הבודד של העיר אפשר לה להשיג שגשוג באמצעות סחר בינלאומי ומקומי, דיג וכריית מלח.
יש לומר כי שיטפון גדול בוונציהיכול מהר מאוד להרוס את היישוב הזה, tk. הבניינים כאן מאוד קלים. החלק התחתון של הלגונה רווי סחף והוא מאוד לא יציב, ולכן היסודות כאן תמיד היו מרובי שכבות. בתחתית הם מורכבים מערימות עשויות לגש רוסי (כמעט לא נרקב), באמצע תשתית עץ, שעליה מונחות לוחות אבן. קירות הבתים עשויים גיר, והמחיצות דקות ועץ, כך שכל זרימת מים משמעותית תעיף אותם תוך דקות.
מי שרוצה לראות עיר אגדות צריךלְמַהֵר. אחרי הכל, זה עובר למים במהירות של כחמישה מילימטרים בשנה. מושפע מהמספר הגדל והולך של בניינים, כמו גם מצריכת מים מבארות. האחרון גורם לשקיעה של האדמה. כדי למנוע שיטפון קטסטרופלי בוונציה להתרחש או להתרחש מאוחר ככל האפשר (הם מכנים את תאריך הצלילה הסופית - 2028), הוקם פרויקט הגנה MOSE ליד העיר, המאפשר להגן על הלגונה מפני הגאות והשפל של הים האדריאטי.
אילו גורמים גורמים להצפה?בוונציה בשנת 2013, כמו גם בשנת 2012, הגורמים לאסונות טבע היו גשמים סוערים ורוח דרומית, שגרמו למים להתעלות מעל לרמה הקריטית במטר וחצי. זה הוביל, למשל, שתיירים אמיצים הצטלמו ליד שולחנות בתי הקפה בכיכר המרכזית של העיר עד לחזה במים, ואילו השאר הסתובבו בעיר במכנסי דייג עם מזוודות על הכתפיים.
הטבע גרם נזק משמעותי לעיר כזו,כמו ונציה. השיטפון, הידיעה האחרונה של שנת 2013 על חורף, לא רק הביא להגדלת מפלסי המים, אלא גם גרם לנזק מסוים לרכוש עקב היווצרות קרום קרח על פני השטח, ששרט סירות וקירות המבנים. בתקופה זו נסגרו בתי ספר ומספר מוסדות ממשלתיים וזרימת התיירים פחתה. בעלי בעלי חנויות רבים הסמוכים לתעלות ספגו הפסדים עקב נזק לסחורות וירידה במספר המבקרים. אחרי הכל, העיר חיה בעיקר על חשבון האורחים, שמספרם מגיע לחמישה עשר מיליון בשנה.
