כל ארגון צריך להשתמש באופן פעיל בכלי ניהול כמו תקצוב הכנסות והוצאות (להלן - BDR). מה זה? בואו ננסה להבין את המאמר הזה.
לכל ישות עסקית משלהמערכת BDR בהתאם לבחירת אסטרטגיית התכנון הפיננסי, כמו גם ביעדים. לכן, כאשר מגדירים BDR, מה זה ומה מטרתו, יש להבין את העובדה שכטכנולוגיית ניהול בכל חברה, היא מכוונת להשגת מטרות משלה ולהשתמש בכספיה ובכלים שלה.
תקציבים מתוכננים הן לחברה כולה,ועל החטיבות האינדיבידואליות שלה. תקצוב הכנסה והוצאות הוא תכנית עבודה המתואמת בכל החטיבות המבניות, המשלבת תקציבים בודדים ומתאפיינת בזרימת מידע לקבלת החלטות ניהול בתחום התכנון הפיננסי. בתקציב זה, הרווח ותזרימי המזומנים המתוכננים נחשבים בסך הכל. כך, במענה לשאלה מהו BDR, ניתן לטעון כי זו תוצאה של דיונים רבים, כמו גם קבלת החלטות בעתיד לגבי גורלו של הארגון, התורם לניהול התפעולי והפיננסי האפקטיבי שלו.
חישובים המתבצעים במהלך היווצרותתקציב, מאפשר לך לקבוע בזמן ובמלא את סכום הכסף הנדרש ליישום ההחלטות שהתקבלו. במקרה זה, אנו מדברים על היווצרות מקורות קבלת כספים אלה (למשל, שאולים או בבעלותם).
מהו המושג הזה, וכיצד הוא יכולניתן לשפוט רק בתקופת הרבייה. אם כן, עד כמה מידת הגמישות של גוף עסקי באה לידי ביטוי, בשל הציפייה לתוצאות הפעולות הניהוליות, ההשפעה של התפתחות התקציב תלויה. תכנון פיננסי ותקצוב מספקים קביעת הגדרות בסיסיות לכל תחום פעילות הפרט של הישות, כמו גם חישוב אפשרויות שונות עם הכנת תגובות לשינויים אפשריים בסביבה הפנימית והחיצונית.
פונקציות אלה תלויות בשלב היווצרות MDD ויישומה. ממש בתחילת תקופת הדיווח, מסמך פיננסי זה הוא תוכנית למכירות, הוצאות ועסקאות פיננסיות אחרות בשנה הקרובה. בתום תקופת הדיווח, הוא כבר ממלא את תפקידו של שמאי (מד), בעזרתו ניתן להשוות אינדיקטורים אמיתיים ומתוכננים לביצוע התאמות בפעולות הבאות של הארגון.
הפונקציות של BDDS ו- BDR דומות וניתן לייצג אותן ברשימה הבאה:
BDR (תקציב הכנסה והוצאות), כמו גם BDDS(תקציב תזרים מזומנים) - המסמכים הפיננסיים העיקריים שיש להציג, למשל, בפני מוסד בנקאי בעת קבלת הלוואה. עם זאת, יש הבדל בין השניים:
השלב הראשון הוא גיבוש פיננסיהמבנה ומטרתו לפתח מודל של מבנה כזה שיאפשר לבסס את האחריות לביצוע התקציב עצמו, כמו גם שליטה במקורות ההכנסה וההוצאות.
מבוסס על תוצאות השלב השלישימתרחש גיבוש המדיניות החשבונאית והפיננסית של הארגון. במילים אחרות, נוצרת מערכת כללים לשמירה על הנהלת חשבונות, תפעול והפקה, תוך התחשבות במגבלות שאומצו בעת עריכת תקציב ומעקב אחר יישומו.
השלב הרביעי קשור לפיתוח הצו ונהלי הניטור, התכנון והניתוח, אם בכלל - הסיבות לכישלונו.
ולבסוף, השלב החמישי כבר קשור אליויישום ישיר של מערכת התקצוב. כולל עבודה, שיישומה קשור בהכנת תקציבים פיננסיים ותפעוליים לתקופה הקרובה, ביצוע הניתוח המתאים, שתוצאותיו יכולות לעתים לבצע כמה התאמות בתקציבים. כתוצאה מכך, יש לקבוע את ההכנסות וההוצאות של המיזם בסכומים הנדרשים.
בספרות המודרנית נבדלות שלוש גישות בעזרתן נוצרים מאמרי ה- BDR:
הגישה הראשונה משמשת בגדולארגונים שבהם מנהלים ראשי החטיבות המבניות תקציבים למחלקות או למקטעים, אשר מופחתים לאחר מכן לתקציבי החנות או המפעל בכללותו. תנאי מוקדם לארגון גיבוש תקציב הוא תיאום אינדיקטורים של מנהלי ביניים עם ההנהלה הבכירה בחברה.
הדוגמה ל- BDR של הגישה השנייה מראה כי תהליך התקצוב מתבצע על ידי ההנהלה הבכירה, ומנהלי מחלקות ברמה נמוכה יותר מעורבים באופן מינימלי.
הגישה השלישית היא המאוזנת ביותר ועוזרת להימנע מההשלכות השליליות של שתי הגישות הקודמות.
כמו לכל תופעה כלכלית, לתקצוב יש צדדים חיוביים ושליליים. היתרונות כוללים:
בין החסרונות העיקריים ניתן למנות את הדברים הבאים:
