העולם המודרני, בהתחשב בנוכחותו של רביםמדינות אנטגוניסטיות הן חד קוטביות. מה שלא ניתן לומר על האירועים שהתרחשו לפני כמה עשורים. המלחמה הקרה חילקה את העולם למדינות של המחנות הסוציאליסטיים והקפיטליסטיים, שביניהם היה עימות מתמיד ושנאה מוגברת. מה הן המדינות של המחנה הסוציאליסטי, תוכלו ללמוד מן המאמר הבא.
הרעיון הוא רחב למדי ושנוי במחלוקת, אבלניתן להגדיר זאת. המחנה הסוציאליסטי הוא מונח שמייצג מדינות שנטלו את דרכן של ההתפתחות הסוציאליסטית ושמירה על האידיאולוגיה הסובייטית, ללא קשר לתמיכתה או לעוינותה של ברית המועצות. דוגמה חיה היא כמה מדינות שבהן ארצנו היתה עימות פוליטי (אלבניה, סין ויוגוסלביה). במסורת ההיסטורית, המדינות שהוזכרו לעיל נקראו קומוניסטיות, והציבו אותן בניגוד למודל הדמוקרטי שלהן.
יחד עם המושג "המחנה הסוציאליסטי"מונחים נרדפים - "מדינות סוציאליסטיות" ו"קהילה סוציאליסטית ". המושג השני היה אופייני לייעודן של מדינות בעלות הברית בברית המועצות.
כידוע לך, הסוציאליסט באוקטוברהמהפכה נעשתה תחת סיסמאות בינלאומיות והכרזה על רעיונות המהפכה העולמית. מתקן זה היה מפתח ונשמר לאורך כל שנות ברית המועצות, אך במדינות רבות לא פעל הדוגמה הרוסית. אבל אחרי ניצחון ברית המועצות במלחמת העולם השנייה, מדינות רבות, כולל אירופיות, עקבו אחר מודלים של התפתחות סוציאליסטית. אהדה למדינה - הזוכה במשטר הנאצי - מילאה תפקיד. לדוגמה, מדינות מסוימות אפילו שינו את הקטור הפוליטי המסורתי שלהן מהמערב למזרח. היישור של כוחות פוליטיים על כדור הארץ השתנה באופן קיצוני. לכן, המושג "המחנה הסוציאליסטי" אינו הפשטה, אלא מדינות ספציפיות.
הרעיון של מדינות סוציאליסטיותהגלום במסקנה של אמנות ידידותיות ולאחר מכן סיוע הדדי. קבוצות של מדינות שהוקמו לאחר המלחמה נקראות גם גושים פוליטיים-צבאיים שלא היו רק בתחילת המלחמה. אבל בשנים 1989-1991 התמוטטה ברית המועצות, ורוב המדינות הסוציאליסטיות לקחו את מסלול ההתפתחות הליברלית. התמוטטות המחנה הסוציאליסטי נבעה הן מגורמים פנימיים והן מחיצוניים.
הגורם העיקרי ליצירת סוציאליסטהמחנה היה עזרה הדדית כלכלית: מתן הלוואות, סחר, פרויקטים מדעיים וטכניים, חילופי כוח אדם ומומחים. המפתח של סוגים אלו של אינטראקציות הוא סחר חוץ. עובדה זו אינה אומרת שמדינה סוציאליסטית צריכה לסחור רק עם מדינות ידידותיות.
כל המדינות הכלולות במחנה הסוציאליסטי,הם מכרו את מוצרי הכלכלה הלאומית שלהם בשוק העולמי וקיבלו בתמורה את כל הערכים החומריים המודרניים: טכנולוגיה, ציוד תעשייתי, כמו גם חומרי גלם הדרושים לייצור סחורות מסוימות.
אפריקה:
אסיה:
דרום אמריקה:
אירופה:
בעולם של ימינו יש גם מדינותשבמובן זה או אחר הם סוציאליסטים. הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה ממצבת עצמה כמדינה סוציאליסטית. אותו מסלול בדיוק מתקיים ברפובליקה הקובנית ובמדינות אסיה.
במדינות מזרחיות כמו סיןהרפובליקה והווייטנאם, מנגנון המדינה נשלט על ידי המפלגות הקומוניסטיות הקלאסיות. למרות עובדה זו, נטיות קפיטליסטיות, כלומר רכוש פרטי, נובעות בהתפתחות הכלכלית של מדינות אלה. מצב פוליטי וכלכלי דומה נצפה ברפובליקת לאו, שהייתה גם היא חלק מהמחנה הסוציאליסטי. זו דרך מוזרה לשלב בין כלכלות שוק וכלכלה מתוכננת.
בתחילת המאה ה- XXI נטיות סוציאליסטיותהחלו לצוץ דריסת רגל באמריקה הלטינית. הייתה אפילו דוקטרינה תיאורטית שלמה של "סוציאליזם XXI", המיושמת באופן פעיל במדינות העולם השלישי. לשנת 2015 ממשלות סוציאליסטיות בשלטון באקוודור, בוליביה, ונצואלה וניקרגואה. אך אלה אינן מדינות במחנה הסוציאליסטי, ממשלות כאלה קמו בהן לאחר קריסתו בסוף המאה העשרים.
באמצע 2008 התחוללה מהפכה בנפאל.קבוצה של קומוניסטים מאואיסטים הפילה את המלך וניצחה בבחירות כמפלגה הקומוניסטית של נפאל. מאז אוגוסט ראש המדינה היה האידיאולוג הראשי של המפלגה בוראם בהטאראי. לאחר אירועים אלה נפאל הפכה למדינה בה פועל מסלול בעל דומיננטיות קומוניסטית ברורה בחיים הפוליטיים והכלכליים. אולם, כמובן, מהלך נפאל אינו דומה למדיניות שנקטה ברית המועצות והמחנה הסוציאליסטי.
קובה כבר מזמן נחשבת לסוציאליסטיתעל ידי המדינה, אך בשנת 2010 פנה ראש הרפובליקה ראול קסטרו לשינויים כלכליים במודל המודרני הסיני של החברה הסוציאליסטית. היבט מרכזי במדיניות זו הוא התפקיד הגובר של ההון הפרטי במערכת הכלכלית.
אז סקרנו את המדינותאוריינטציה סוציאליסטית של העבר וההווה. המחנה הסוציאליסטי הוא אוסף של מדינות ידידותיות לברית המועצות. מדינות מודרניות הנוהגות מדיניות סוציאליסטית אינן כלולות במחנה זה. חשוב מאוד לקחת בחשבון זאת בכדי להבין תהליכים מסוימים.
