אוכלוסיית אירופה: אתמול והיום

בתחילת התקופה שלנו, אירופה היתה, על פי המודרניתסטנדרטים, ביבשת מיושבת בדלילות. וזאת למרות שחלק ממדינותיה, ובייחוד יוון והאימפריה הרומית, היוו את מרכז התרבות העולמית, התרבות והמדע.

אוכלוסיית אירופה גדלה זמן רבלאט-לאט, המלחמות האינסופיות, תוחלת החיים הקצרה ותמותת הילדים הגבוהה היו אשמים. כמובן, רמת הרפואה של אותם זמנים היתה בדרך כלל לא גבוהה מאוד, בנוסף, השירותים של רופאים מוסמכים, ככלל, היו בעיקר עבור אנשים עשירים, אשר תרמו לתמונה הגדולה.

מדענים הצליחו לחשב נתונים דמוגרפייםיבשת אירופה לפני 2-3 אלפי שנים. על פי מידע זה, כ 400 מיליון אנשים חיו ביבשת זו על ידי 400 לפנה"ס. לאחר עוד 200 שנה, גדל מספר זה ב -11 מיליון בלבד, ולכן באותם ימים, העלייה הייתה רק 5-6 ​​מיליון איש למאה שנים. כשנולד ישו, הגיעה אוכלוסיית אירופה ל -42,000,000. בתקופת השיא של כוחה של האימפריה הרומית, ההאטה הזו מאטה. ובזמן התמוטטותה של המדינה הזאת, חווה היבשת אסון דמוגרפי הקשור לירידה באוכלוסייה, במידה לא קטנה בגלל המלחמות האכזריות. אוכלוסיית אירופה באותם ימים הלכה ופחתה בהדרגה. המצב התייצב רק שני מאות שנים לאחר נפילת האימפריה הרומית. מאז, הדמוגרפיה גדלה לאט אבל בהתמדה.

במאה התשע-עשרה, אוכלוסיית אירופה,למרות כל הבעיות הסוציו-אקונומיות המאפיינות אותה תקופה, היא כמעט הוכפלה והגיעה ל -383 מיליון בסוף המאה (לעומת 195 מיליון בתחילת המאה). הצמיחה שלה הואטה על ידי הפסדים הדמוגרפיים במטחנת בשר נורא של מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן את היבשת הוכה על ידי מגיפת הספרדי, אשר ברחבי העולם לקח מ 50,000,000 עד 90,000,000 אנשים.

במהלך 20 השנים הבאות המשיכה היבשתצמיחה דמוגרפית, אשר נתן את היבשת עוד 70 מיליון בני אדם. הוא האט בשל הפסדים אנושיים ענקיים במלחמת העולם השנייה. אבל אחרי זמן מה, בשנות ה -60, מה שנקרא "בום התינוק" התחיל. זה בקנה אחד עם הזמן של שינוי הערכים המסורתיים. עם זאת, בשנות השבעים, שיעור הילודה מתחיל לרדת בחדות. בשנות ה -90 כמעט בכל מדינות אירופה, שיעור התמותה החל לעלות על שיעור הילודה. עם זאת, זה לא להפסיק להגדיל את תוחלת החיים.

עכשיו האוכלוסייה של אירופה בחו"ל היאכ 830,000,000 אנשים. וכמעט בכל המדינות שלה, שיעור הילודה הוא הרבה מתחת לרמה של הרבייה הטבעית. מספר הנישואין פוחת, ומספר הגירושין הולך ומתרחב. ילדים נולדים יותר ויותר מחוץ לנישואין, ובחלק מהמדינות (אסטוניה, מדינות סקנדינביה, מזרח גרמניה) מספר "חסרי האב" הוא לפחות מחצית מהתינוקות.

לגבי פוריות, זה רק באינדיקטור זה באלבניה, אירלנד ואיסלנד הוא עדיין ברמה של רביית האוכלוסייה. במדינות אחרות כל אישה, בממוצע, מולידה פחות משני ילדים. דחיית הערכים המסורתיים והעיקרון של "תחילה קריירה, אחר כך משפחה" ממלאים כאן תפקיד. באופן כללי, האוכלוסייה הילידית של אירופה גוועת, ולא ניתן לעצור את התהליך הזה, על פי מומחים. לפיכך, הפסדים דמוגרפיים אלה מתקזזים על ידי הגירה ממדינות לא-לבנות. מרבית "האירופאים החדשים" הם מוסלמים ממגרב, אפריקה, מדינות ערב וטורקיה. רבים מאמינים שבזכות הגירה כה מאסיבית, אירופה תהפוך ליבשת האיסלאם באמצע המאה הנוכחית. דעה זו מוצדקת על ידי נתונים סטטיסטיים, מכיוון שבאופן כללי נשים מוסלמיות יולדות הרבה יותר ילדים מגרמנים, נשים אנגליות או נשים צרפתיות. לכן, בעשורים הבאים, אירופה כבר תהיה יבשת אחרת לגמרי.