בחברה המודרנית ההומור הפך לאחד מהםדרכים להתמודד עם דיכאון, עצב ותסכול. בדיחות ובדיחות יכולות להציל אדם במצב מביך, ולעיתים להוביל לחבר הנפש שלהם. עם זאת, יש להבדיל בין המושגים "קומיקאי" ו"סטיריקן ".
סטיריקן הוא אדם שלא סתם מתלוצץ, אלאגם עושה צחוק על חבלונותיהם של האנשים, מהדברים וההתרחשויות האבסורדיות. המונח "סאטירה" מופיע כאן, שהתחזק לא רק בפוליטיקה ובפילוסופיה, אלא גם בסיפורת.
הומור הוא בדיחות טובות טוב לבובדיחות שיכולות לעודד אותך עם חברים או קולגות. אין להתבלבל עם סאטירה, שהפכה היום לז'אנר נפרד של ספרות, תיאטרון ושירה.
הסטיריקן הוא מחבר האמנות הסאטיריתעובד. זהו אדם המייצג כיוון זה בספרות, בציור, בפיסול ותחומי אמנות אחרים. אנשים כאלה לא תמיד מוצאים הכרה בקרב ההמונים, אך סופרים מבית וזרים רבים התפרסמו דווקא בגלל יצירותיהם הקומיות.
באופן דיבור, סאטיריקן הוא אדם שמתאר כל אירוע או פעולה מהצד הרע. הוא אינו מתעלם מהשימוש בלעג צורב של שום מעשה או סגן של חברו.
כל סאטיריקן הוא מתגבר של מוסרי וחסרונות חברתיים שמגוחכים אותם בצורה רעה ושיפוטית. סאטירה היא תחום ספרות, תיאטרון, פיסול ושיר המשתמש בתכונות אלה כדי להראות את החסרונות של יחידים (פוליטיקאים, בני דת או לאום שונים, מנהלים עסקיים, עמיתים לעבודה או חברים).
כדי שהסאטירה לא תהפוך למוסריתלהטיף, הוא מדולל באלמנטים של הומור וסרקזם. מכאן הפכה הסאטירה לאחת מהז'אנרים הפופולאריים של הספרות במאות ה-18-19, כאשר האמנות בכלל פרחה.
על הבמה, אמנים יכולים לעתים קרובות להופיע עם שלהםביצועים סאטיריים או פסוקי שיר. כמו כן, סאטיריקנים מקצועיים כוללים פרודיסטים שלעגים לחסרונות של אנשים בעזרת מחוות, הבעות פנים או ביטויים צורבים.
בספרות דוגמאות לסאטירה הןעבודות מאת מ 'טוויין, מ' זושצ'נקו, ג'יי סוויפט או מ 'א' סלטיקוב-שכדרין. בין השחקנים עולה מיד בראשו של צ'רלי צ'פלין, עליו יש הרבה סיפורים הומוריסטיים.
בעולם המודרני עם כניסת האינטרנטהייתה טכניקה סאטירית כמו טרולינג. משתמשים בו בפורומים, רשתות חברתיות וצ'אטים. טרולינג נמצא גם במשחקי וידאו, וכמה בלוגרים משתמשים בו.
