Бабушка неонацизма, Пуппи, принцесса Третьего רייך - מה שמכונה גודרון בורוויץ. כיצד חיה בתו של היינריך הימלר את חייה ומה עושה הילדה המפורסמת בעבר בגרמניה הנאצית בשנותיה היורדות?
נולד ב- 8 באוגוסט 1929 במשפחת רייכספררהאס.אס היינריך הימלר ומרגרט זגות. בהמשך אימצה המשפחה ילד בשם גרהרד. הוא היה מבוגר רק בבתו שלו והילדה שמחה להפליא מהופעתו. בשלב זה הצטננו רגשות הרייכספרהר כלפי אשתו, והוא התחיל רומן עם מזכירתו, שילדה לו שני ילדים. גודרון העביר את טקס הטבילה והקהילה בכנסייה הפרוטסטנטית. היא גרה עם אמה במינכן, ואילו אביה בילה את רוב זמנו בברלין. כלפי חוץ, היא התאימה באופן אידיאלי לדימוי של נערה ארית גזעית: עור בהיר, שיער בלונדיני ותווי פנים קבועים. שמלות וצמות יפות הפכו אותה לבובה אמיתית, עבורה קיבלה את הכינוי גור מאביה. אז הוא קרא לה במכתבים ובפגישות בהן קיבלה את תשומת ליבו של אדולף היטלר עצמו.
גודרון בורוויץ מתהדר בשלוילדות נטולת עננים ומאושרת. הליטפה את תשומת ליבם של העיתונות ואביה שלה, היא הייתה מודל לחיקוי עבור כל ילדי הרייך השלישי. הופעות חגיגיות של הפיהרר הסתיימו בהנפקה של פרחים, והילדה הזו זכתה לרוב לתשומת לב מהיטלר. מערכות יחסים בין הורים, כאמור, הפכו מהר מאוד לרשמיות, ולרייכספרהר היו קשרים בצד. עם זאת, הדבר לא השפיע על גודרון הצעיר. היא עדיין הייתה האדם הקרוב והאהוב ביותר לאביה. בכל יום הוא קרא לבתו לברר את שלומה וללמוד על אירועי היום האחרון. פעם בשבוע הוא כתב לה מכתבים ארוכים ונוגעים ללב. זה הפך לטקס, והנערה ציפתה למעטפה היקרה.
בנוסף לאהבה וטיפול, היא קיבלה ענקיתמספר מתנות. בין הצעצועים הרבים, התלבושות ושאר הדברים הנעימים היו אפילו תכשיטים. עד היום היא לובשת את אחד מהתכשיטים האלה - סיכת כסף גדולה עם דמותם של ראשי סוסים. ארבע פרצופים של בעלי חיים יחד היו צלב קרס. תכשיט זה היה גאה במיוחד בבתו הצעירה של הפשיסט.
Генрих Гиммлер тяжело переживал разлуку с дочерью ועשה הכל בכדי לראות את הגור שלו לעתים קרובות ככל האפשר. באופן קבוע הוא שלח מטוס צבאי למינכן, שמסר לו את בתו במשך מספר ימים בברלין. שם, הנערה נכחה איתו באירועים חשובים ובילתה זמן עם תועלת. היא אהבה את הפגישות והנאומים של אביה. למרות גילה הצעיר, היא כבר הבינה רבות ותמכה במלואן בדעותיו של הרייכספר. הילדה פתחה אלבום בו היא מדביקה בזהירות את כל התמונות של אביה, וגזרה אותם מהעיתונים. עם הזמן החלו להוסיף שם תמונות משותפות שלהם.
Одну из своих поездок с отцом она красочно המתואר ביומן. זה היה סיור במחנה הריכוז בדכאו. עם כל הישירות הילדותית שלה, היא תיארה איזה סוג של עצים צומחים שם וכמה נפלאים האסירים מציירים תמונות. אין מילה על תנאי החיים הלא אנושיים ועל התחזוקה האיומה של אנשים על דפי יומנה. אבל היא לא יכלה לראות את צינורות המשרפה ותאי הגזים. יתר על כן, האב לא רק הראה לה את חיי האסירים - הוא ערך בדיקה. גודרון בורוויץ עדיין לא רואה שום דבר ראוי להתערבות במעשיו של אביו.
מה שהיה בראש הרייכספרהר כשנסעבתך הצעירה במחנות ריכוז? הנפש השברירית עלולה להישבר לאחר ביקור במקומות כאלה. אך ככל הנראה, הוא השתרש היטב בראשה את כל הדוגמות החשובות של הרייך השלישי, מכיוון שהילד לא התרשם מעינוי האסירים. כאשר התרחשה נקודת מפנה במהלך המלחמה, הימלר לא ראה בכך את סופה של גרמניה הנאצית ותבוסה. הוא קיווה לתפוס את מקומו של היטלר ולשלוט במדינה בהתאם לדעותיו האידיאולוגיות. גם לאחר שהורחק מתפקיד מנהיגי ב- 29 באפריל 1945 בגין בגידה, הוא עדיין האמין ביושרו.
בניסיון להימנע מלהיות בשבי על ידי הבריטים, הואמשנה באופן קיצוני את המראה ומנסה לברוח מהארץ. מסמכים מזויפים לא עזרו לו, ואז הוא עושה צעד נואש - הוא נושך את האמפולה ברעל ומת. הפשיסט הבין בצורה מושלמת את מה שחיכה לו, והלך אחר הדוגמא של הפוהר שלו. אז מחבר "הפיתרון הסופי של השאלה היהודית" סיים את ימיו.
В начале мая 1945 года Маргарет и Гудрун были נעצר על ידי הבריטים. היא למדה על מות אביה בכלא. לחדשות זו הייתה השפעה כה רבה על הגור הצעיר, כי במשך שלושה שבועות היא נפלה לחוסר הכרה ושכבה בחום. היא הצליחה להימלט ממצמדי המוות, ונדודים אינסופיים במחנות החלו. הם הועברו כל העת עם אמם, והיא לא הספיקה להתאבל כראוי על אביה. היא הכחישה מכל וכל את התאבדותו והיא עדיין משוכנעת שהבריטים הרגו אותו. היא שונאת בחריפות את כל נציגי האומה הזו.
בנובמבר 1945 הופיעו אם ובת לפניבית המשפט במשפט בנירנברג. גודרון לא ויתר על אביו ושקל את כל מעשיו מוצדקים בזמן מלחמה. היא לא התרשמה מהשעות הרבות של הדיווחים על מעשי הזוועה של אביה ותרומתו להשמדת אנשים חפים מפשע. באותה תקופה היא כבר הייתה בת 15, והיא הייתה מודעת היטב למה הייתה השואה ואיך מיליוני יהודים סיימו את חייהם בזכות מאמצי אביה. הנערה אישרה כי היא תומכת בדעותיו ובהחלטותיו של הרייכספרהר ורואה אותו נאשם שלא בצדק, בזמן שפעל לטובת ארצו. היא עדיין מאמינה שהגיע הזמן שאביה יימצא לא אשם ושיקום מוחלט.
בשנת 1946 הם שוחררו עם אמם, אך לחלוטיןמשולל כל הרכוש. הם נאלצו לחיות בכנסיה פרוטסטנטית, שם התקבלו כל נציגי החברה הלא מהימנים. אשתו של הימלר ובתו נאלצו להתגורר עם זונות, נכים וקרובי משפחה נאצים אחרים. בשנת 1947 גודרון מגיש מסמכים לבית הספר הגבוה לאמנויות. כשראתה שבטור "הורים" היא כתבה "Reichsführer SS", היא סירבה לראשונה. מאוחר יותר נרשמה, אך בתו של הימלר נחשבה כמעשה לא מוסרי לשלם מלגה ושללה ממנה את תשלומי הסטודנטים במדינה.
В 1951 году она оканчивает школу и получает תעודת עוזר חייט. במקביל, מוענקת לה תעודת גנאי. במסמך זה נכתב כי היא לא הייתה אחראית לפשעי אביה. גודרון החל בתקופות קשות. אף סטודיו לא רצה לשכור את בתו של הימלר. הומלץ לה בחום לשנות את שם משפחתה, אך היא סירבה לבגוד בזכר ההורה. בקושי הצליחה להשיג עבודה באטלייה קטנה, אך היא לא החזיקה מעמד זמן רב שם.
באותה שנה היא נוסעת לבריטניה, שם היא נמצאתהזמינו את הנאצים האנגלים. הילדה מציבה ברצון על רקע פוסטרים עם דמותו של היטלר. באותה תקופה היא כבר הייתה ב"עזרה שקטה "שעסקה בתמיכה בנאצים שנמלטו מעונש. השמועה הייתה כי בזכות קרן זו הצליח ד"ר מנגלה לעזוב את גרמניה. כשחזרה הביתה היא מגלה שהיא תצטרך לעזוב את עבודתה. היא התייחסה למפעילה טלפונית והיא גם נכשלה. אחד הלקוחות מגלה בטעות את שם משפחתה וכותב תלונה. האיש הזה איבד את כל משפחתו באושוויץ. גודרון שוב ללא עבודה. זה לא שבר את הבת המסורה, ושנה לאחר מכן הקימה את הוויקינג-יוגנד. עם מחקר מפורט על ארגון זה, קשה שלא לשים לב שמדובר בעותק מדויק של נוער היטלר.
בכל זאת היא נאלצה לשנות את שם משפחתה.בתחילת שנות השישים התחתנה. הנבחר היה וולף-דיטר בורוויץ. הסופר הניאו-נאצי פנה לבתו של הימלר מכל הבחינות. הם עובדים יחד בארגון Quiet Aid, וגודרון בורביץ ממשיך לחלום על שיקום אביו. היא ילדה שני ילדים וכעת גרה במקום נידח ליד מינכן. בביתה מקום מיוחד תפוס דיוקן גדול של אביה במסגרת כסופה. בגיל 88 הקשישה מעורבת באופן פעיל בפיתוח הקרן ואף חולמת ליצור מסיבה. תמונות של גודרון בורוויץ מופיעות לעיתים קרובות בעיתונים, אך היא לא אוהבת לתת ראיונות. ראוי לציין כי למעלה מ- 1000 אנשים עשירים תומכים במטרתה ומעבירים באופן קבוע כסף לצורך הלוויות, תשלום שטרות בתי חולים והוצאות אחרות של פושעים נאצים לשעבר. לא ידוע באיזו עמדה נוקטות ילדי גודרון בורוויץ והאם היא הצליחה להחדיר בהם את האידיאולוגיה של הרייך השלישי.
מדי פעם מופיעות הודעות ברשתמוות ואף תאריך מדווח. גודרון בורוויץ נראה טוב במשך 88 שנותיו ולא מתכוון לפרוש. יש לה תכניות רבות: להקים מפלגה לאומית הדמוקרטית, לטשטש את שם אביה ולעזור לילדים ולנכדים. ל"סבתא של הניאו-נאציזם "אין חברים קרובים, ואלו שכן, מדברים עליה כאישה שקטה ומחמירה. אם לשפוט לפי העובדה שהיא מבקרת מעת לעת עבריינים לשעבר, דואגת למחייתם ההוגנת ובדרך כלל מתנהגת בצורה די אקטיבית, מוקדם מדי לדבר על תאריך מותו של גודרון בורוויץ.
