גלילה במגזינים הקולינריים ולימוד שוניםמתכונים, לעתים קרובות אתה יכול להיתקל במונח "קומץ". מתכונים "ישנים" של סבתא מלאים בהמלצות כאלה, מכיוון שבימיהם לא היו אמצעים נוחים יחסית, לא היו מאזני מטבח או סימנים מדויקים על כוסות מדידה. אז הם מדדו את הכל בעזרת קומץ וצבטים, והביאו את הכלים לאידיאל בטעם בלבד.
אבל מה זה קומץ? והאם ניתן להשתמש במונח זה בימינו?
המונח נגזר מהמילה "קומץ" ו-פירושו מקופל יחד בצורת סירה. האצבעות צריכות להיות סגורות מספיק, כך שמה שמוקלד בידיים לא ישפוך דרך הפערים.
קומץ הוא המרחב שנוצר כאשר כפות הידיים מקופלות.
כמו כן, קומץ נקרא לרוב חלל שנוצר על ידי כף יד אחת, גם הוא "סירה" מקופלת. אם כי למען האמת, זהו רק מחצית קומץ שלם.
קומץ יכול להיקרא כפות ידיים לא מקופלות, אבל מה שמתאים לחלל הזה.
המונח "קומץ" ככל הנראה ייעלם בקרובשלום, מכיוון שהוא לא מדויק כמו "קמצוץ" של משהו. עבור קמצוץ אחד, אתה יכול לקחת שניהם גרם אחד של חומר, וגם חמישה. האם ההבדל קטן? ואם תמליחו משהו?
קומץ הוא מונח מאוד לא מדויק, כיאתה יכול להקליד כפות יער מלאות של פירות יער, או שאתה יכול לכסות רק מעט את העור. שניהם ייחשבו לקומץ, אך משקלם של הגרגרים בשני המקרים הללו יהיה שונה מאוד.
יש עדיין בלבול עם קומץ מלא (כששני כפות הידיים מקופלות) וחצי, מה שמכונה גם באופן פופולרי פשוט "קומץ" (כאשר כף יד אחת מקופלת ל"סירה ").
דמיין ששלושה אנשים מבשלים את אותו המתכון על מנת להכין את אותה העוגה. על פי המתכון שהומצא אנו זקוקים ל:
את העוגה מכינים גבר ואישה בוגרים וילדה קטנה. מה יבוא מהם?
הפרופורציות, כמובן, יכובדו כשהן מבושלות, אך לכולם יהיו גדלים שונים של עוגות, שכן הכל תלוי בגודל כפות הידיים.
אז, הילדה תבשל את העוגה הקטנה ביותר, מכיוון שיש לה את כף היד הקטנה ביותר. המשמעות היא שקומץ שלה יהיה גם הקטן ביותר.
והיא עדיין ברת מזל אם העוגה שלה בכלל יוצאת, כי רק קמח נמדד בקומץ, ושאר המרכיבים לא השתנו.
אצל אישה העוגה תצא בגודל הרגיל.
אצל אדם זה יהיה הגדול ביותר וכנראה שהכי יבש בגלל כמות הקמח הגדולה.
אז המסקנה ברורה: קומץ לא נוח מאוד!
