בימי הביניים באירופה יש כמהתכונות ותופעות אופייניות. כמובן שאלו הם האבירים, מסעי הצלב והאינקוויזיציה. אבל גם וואליליות. מערכת יחסים זו בתוך המדינה הפכה להיות יסודית בעידן אירופי ארוך.
כדי להבין מהם הוואסלים, דישקול דוגמה לכל מדינה מימי הביניים במערב אירופה. מערכת זו קמה במדינת הפרנקים במאה VII-VIII. בכך על חורבות האימפריה הרומית הופיעו אבות טיפוס של המדינה האירופית המודרנית. השליטים היו זקוקים למתכונת בה יוכלו לשמור על כוחם שלהם ובו בזמן לסמוך על תמיכת הצבא.
מה הם ווסלים?אלה אנשים עם הרבה קרקעות שמכירים בעצמם כנתיני מלך. מעמד זה הושג על ידי חיילים שהתגייסו לצבא המדינה ושירתו בו. יחד עם זאת, לורדי הפיאודלים העשירים ביותר יכולים להיות בחוות גדולות באמת מכמה כפרים או אפילו עיירה.
ככלל, קטעים כה גדולים התקבלו על ידי אנשים הנאמנים למלך. הקצבה עברה בירושה לילדים ולנכדים. במקרה זה, הצאצאים נאלצו לשרת גם את המדינה.
מה הייתה חובתם של האדונים הפיאודלים?לבקשת המלך הם היו צריכים להביא אליו צבא קטן משלהם. מניתוחים כאלה הורכב צבא מן המניין שהגן על המדינה מפני איומים חיצוניים וצרות פנימיות. חובות הוואסל כללו הגנה קבועה על גבולות המדינות, כמו גם תשלום מיסים לאוצר המרכזי.
זכויותיו של ווסאל היו תלויות בעמדתו בהיררכיית המדינה. כל אדון פיאודלי קיבל תואר. המשפיעים והחזקים ביותר הפכו לדוכסים. בהמשך המדרגות היו ספירות וברונים.
אבירים היו נציגים של משפחות אצילות כאלה.עם זאת, לא הייתה להם קרקע. במקום זאת הם היו בעלי שריון וסוס. אבירים נכנסו לשירות בתשלום של אדוני הפיאודלים או המלך. מהם ווסלים? אלה עבדי המלך. אדונם הבטיח את שלומם והגן עליהם מפני התקפות מצד שכניהם. מערכת פשרות הדדית זו הייתה קיימת באירופה במשך כמה מאות שנים.
אם מערכת הבזבוז במקורהעזר לריבונות ממלכות מערב אירופה להפוך את כוחותיהם ליציבים, ואז לאורך זמן החובה הפיאודלית הובילה לבעיות. הם היו טבעיים. בהדרגה, משאבי קרקע גדולים היו בידי המשפחות המשפיעות ביותר. הם היו בעלי איכרים וחיילים רבים.
חלקם מרדו נגד המרכזהרשויות, ומישהו אפילו ניסה את כס המלוכה. למשל, בצרפת המוסד המלכותי הפך לפורמליות בלבד. הכוח האמיתי היה בידי האדונים הפיאודלים החזקים ביותר. אחד מהם (הוגו קפט) מאוחר יותר הפך למלך בעצמו והותיר את שושלת קרולינגיה הישנה מחוץ לעסק.
המקרה הזה לא היה מבודד.כמה ואסלים חיפשו פריבילגיות גדולות. לדוגמה, הם עצמם יכלו לגבות מיסים במסגרת ההקצאה שלהם, וגם החלו לטבוע מטבעות משלהם. זה הוביל לעצמאות כלכלית מהבירה, ואז לפיצול המדינה.
המצב החמיר בגלל העובדה שבאירופה היההכלל המקובל הוא "הוואסל של הוואסל שלי הוא לא הוואסל שלי." לפיכך, הדוכסים יכלו להכפיף ספירות רבות שהיו מבודדות מהמלך. בתקופת הפיצול הגדול ביותר, כמעט כל ואסל חיפש לעצמאות. ההגדרה של תופעה זו, שאומצה בראשית ימי הביניים, איבדה את הרלוונטיות שלה. מהם ווסלים? אלה גם אנשים שנשבעו שבועת נאמנות לריבונם. טקס זה הפך בסופו של דבר לחובה וקיבל טקס משלו. כאות לכינון היחסים נתן האדון לווסאל את כפפתו.
בצרפת ובאנגליה, פיצול פיאודליהביא להחלשת הכוח המלכותי ולמלחמות רבות בתוך המדינה. זה מנע את התפתחות הכלכלה. בשתי המדינות, המלכים ניסו להחזיר את השפעתם הקודמת, מה שבסופו של דבר הוביל להקמת מונרכיות מוחלטות בסוף ימי הביניים.
משהו דומה קרה ברוסיה.ההבדל היחיד היה שמערכת היחסים בין המרכז למחוז הוקמה בעזרת חוק הסולם. בנוסף, תהליך התפרקות המדינה לנסיכות נפרדת החל ברוסיה מאות שנים מאוחר יותר מאשר במערב אירופה. זה הוביל לפיגור במדינתנו בהתפתחות בתקופה המודרנית.
