פלמירה (סוריה) היא אחת העתיקותערים בעולם. האזכור הראשון של העיר הזאת חוזר ל 900 לפנה"ס. פלמירה שלטה על ידי המפורסם ביותר עד היום את מלכי העת העתיקה. היו התקוממויות, קריסת האימפריות, תככים ועוד הרבה תהליכים היסטוריים משמעותיים.
ניתן להעריך את עתיקות העיר לפחות לפי העובדההעובדה שהתנ"ך מכיל תיאור של מבצר כמו פלמירה. סוריה באותה תקופה לא הייתה מדינה אחת. מלכים ושבטים שונים שלטו בשטחה. הדמות המקראית המפורסמת - שלמה המלך - החליטה לייסד את תדמור (שם לשעבר) כמבצר להגנה מפני פשיטות הארמים. המיקום נבחר בצומת נתיבי המסחר. אבל זמן קצר לאחר הבנייה, העיר נהרסה כמעט לחלוטין כתוצאה מהמערכה של נואבוהודנוזור. אבל המיקום הנוח ביותר גרם לבעלים החדשים לבנות את היישוב מחדש. מאז, כל הזמן הגיעו לכאן סוחרים ואצילים אמידים. תוך זמן קצר, מכפר במדבר, הפכה פלמירה לממלכה.
שמועות על עושר בלתי ידוע נפוצואפילו ברחבי אירופה. הקיסר הרומי עצמו למד שיש עיר יפה להפליא של פלמירה ליד עמק הפרת. סוריה באותה תקופה נשלטה חלקית על ידי הפרתים, שהיו במלחמה עם רומא. לכן החליטו הכוחות הקיסריים לכבוש את העיר, אך ניסיונות אלו לא צלחו. כמה שנים לאחר מכן, גנרל משושלת אנטונינוס לקח את תדמור בכל זאת. מאז הפכו העיר וסביבתה למושבה רומית. אבל שליטים מקומיים קיבלו זכויות מורחבות שלא נמצאו בארצות נכבשות אחרות.
המאבק על השטחים הללו היה הרבה יותר רחב מאשרשליטה על מחוז תדמור. סוריה היא שליש מהמדבר, שאי אפשר לחיות בו. לכן, השליטה באזור זה הייתה תלויה בלכידת מספר צמתים מעוזים. למי ששלט באזור שבין הים לעמק הפרת הייתה השפעה על המדבר כולו. מכיוון שהעיר הייתה רחוקה מאוד מהארצות הרומיות המרכזיות, היו לעתים קרובות התקוממויות נגד הבירה. כך או אחרת, פלמירה תמיד נשארה פרובינציה עצמאית יחסית, בעקבות הדוגמה של הערים היווניות. שיא הכוח הגיע בתקופת שלטונה של המלכה זנוביה. סוחרים מכל המזרח התיכון נסעו לתמדור. הוקמו מקדשים וארמונות מפוארים. לכן, זנוביה החליטה להיפטר לחלוטין מהדיכוי הרומי. עם זאת, אורליאנוס, הקיסר הרומי, הגיב מהר מספיק והלך עם הצבא לקווים הרחוקים. כתוצאה מכך, הרומאים כבשו את פלמירה, והמלכה נתפסה. מאז, מתחילה דעיכתה של אחת הערים היפות של העת העתיקה.
לאחר הפלת זנוביה, העיר עדיין נשארהתחת פיקוחם של הקיסרים הרומאים. כמה מהם ניסו לבנות מחדש ולשקם את המראה המקורי של תמר. עם זאת, ניסיונותיהם מעולם לא הוכתרו בהצלחה. כתוצאה מכך, במאה ה-8 לספירה, התרחשה פשיטה ערבית, שבעקבותיה שוב נחרבה תדמור.
מאז 2012, יש דמיםמלחמת אזרחים. עד 2016 זה עדיין לא נגמר ויותר ויותר מפלגות לוקחות בו חלק. באביב 2015 הפכה פלמירה לזירת הלחימה. כמו לפני אלפי שנים, המחוז הזה הוא נקודת הצמתים לשליטה על המדבר. יש מסלול חשוב מבחינה אסטרטגית לדיר א-זור. היא הייתה בשליטת חיילי הממשלה של בשאר אל-אסד. גם בחורף, חמושים של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק וארגון הטרור הלבנט הסתננו למחוז טמדור. במשך מספר חודשים ניסו לכבוש את העיר, אך ללא הועיל.
עם זאת, בסוף האביב, כאשר הכוחות העיקרייםחיילי הממשלה נכבשו בכיוונים אחרים, החמושים פתחו במתקפה מסיבית על תדמור. לאחר שבוע של לחימה עזה, דאעש עדיין הצליח לכבוש את העיר והסביבה. לאחר מכן הגיעה שורה של פעולות תגמול אכזריות. החמושים החלו להרוס את המונומנטים העתיקים ביותר של האדריכלות. בנוסף, המחבלים אפשרו למה שמכונה "ארכיאולוגים שחורים" לעבוד בעיר. הם מוכרים מחדש את הממצאים שנמצאו בשוק השחור תמורת סכומי כסף עצומים. אותן אנדרטאות שאינן ניתנות להובלה נהרסות.
