/ אנטי שחיתות ברוסיה. התוכנית הלאומית לשחיתות

אנטי שחיתות ברוסיה. התוכנית הלאומית לשחיתות

השחיתות קיימת ברוב הכלכלותבעולם, כולל המדינות המפותחות והמאורגנות ביותר. במדינות שהמערכת הכלכלית שלהן עוברת שלב התהוות, תופעות כאלה לעיתים אינן מוחשיות בלבד, הן משפיעות ישירות על סיכויי ההתפתחות הפוליטית. ברוסיה, השחיתות מהווה בעיה המוכרת על ידי מומחים ופעילים חברתיים רבים, שככל הנראה המדינה תצטרך לפתור על פי סולם הנושאים הקשורים לה. מהם הכלים המעשיים של הרשויות הרוסיות בהתמודדות עם תופעה זו? אילו מקורות החוק עומדים בבסיס פעילות המחלקות הקשורות לתחום עבודה זה של מערכת המינהל הציבורי?

הרלוונטיות של אנטי שחיתות

אנטי שחיתות הוא הכרחיליישם, כמובן, בכל מדינה בעולם. עם זאת, למאבק בתופעה יש חשיבות מיוחדת למדינות עם מערכות מתפתחות חברתיות-כלכליות שנמצאות במצב של מעבר, המחפשות את מסלול ההתפתחות שלהן, אשר ככל הנראה שייך לרוסיה.

אנטי שחיתות בבית הספר

אנטי שחיתות אפקטיבית אצלנומדינה היא אחת התנאים המוקדמים להמשך המודרניזציה של המערכת הפוליטית, שיפור המודל הכלכלי כך שמגמות המשבר אינן מוחשיות כמו שנצפה במספר תחומים כיום. הקריטריון החשוב ביותר הוא יישום מדיניות מתאימה ברמה של הרשויות הגבוהות ביותר, כלומר בהיבט של פיתוח ויישום מוסמך של חוקים המסדירים אמצעים נגד שחיתות. ישנם מקורות משפט כאלה ברוסיה. בואו ללמוד את המהות שלהם.

חוקים נגד שחיתות

בין מקורות המשפט המסדירים את נושאי המדיניות נגד שחיתות, ראוי לציין:

  • החוק הפדרלי "על מאבק בשחיתות";
  • תוכנית לאומית חתומה על ידי נשיא הפדרציה הרוסית;

בואו נתחיל ללמוד את התכונות שלהם מהשנייהמקור, שכן פרסומו קדם לאימוץ הראשון. מניעת שחיתות בפדרציה הרוסית (על פי המסמך) היא הכרח, בשל העובדה שתופעות שליליות כאלה מונעות מהכלכלה והחברה הרוסית להתפתח ביעילות. בואו נלמד את מבנה התכנית הלאומית.

תוכנית לאומית

המסמך המדובר הואמספר סעיפים. הראשון מדבר על הצורך לפתח אמצעי חקיקה שמטרתם להילחם בשחיתות. ראוי לציין כי אימוץ החוק הפדרלי, שהזכרנו לעיל, הוכרז דווקא בתוכנית הלאומית. כבר בסעיף הראשון של המסמך ניתנה הגדרה מהי אנטי שחיתות, איזו פעילות יש לבצע במסגרת הפעילות הרלוונטית ועל ידי מי. גם בחלק זה של המסמך פורטו המשימות הדרושות העומדות בפני המדינה. הבה נשקול היבט זה ביתר פירוט - כפי שמומחים רבים מאמינים, הוא אחד המפתחים במגוון הכללי של יוזמות נגד שחיתות של הרשויות.

מדיניות המדינה נגד שחיתות

לכן, נושאי המאבק בשחיתות,במידה רבה התחייבה המדינה הרוסית להחליט בדמות מוסדות הכוח הגבוהים ביותר. בתכנית הלאומית, בה אנו בוחנים כעת, נקבעו התזות הרעיוניות הבאות, המשקפות את כיווני העבודה בתחום זה. אנו מציגים את העיקריים שבהם:

  • שיפור מבנה הגופים הממשלתיים, ייעול הסמכויות המופקדות על כל אחד מהם;
  • הצורך לפתח אמצעים נגד שחיתות ברמת היווצרות של סביבות שבהן עובדי הגופים הממלכתיים והמוניציפליים ממלאים את תפקידם ואת תפקידם הרשמי;
  • אישור סוג מיוחד של תקנים נגד שחיתות בהתאם לתחום הפעילות החברתי הספציפי;
  • הבטחת גישה למשפט, שיפור מנגנונים ליישוב סכסוכים בסדר קדם משפט.

חוק נגד שחיתות

כמו כן, מספר מומחים רואים את החשוב ביותרהכיוון של מדיניות המדינה נגד שחיתות (המצוין בסעיף הרלוונטי של התוכנית הלאומית) הוא שיפור פעולות חקיקה מרכזיות, כגון, למשל, הקוד הפלילי של הפדרציה הרוסית עם דגש על הידוק הסנקציות הקשורות לעבירות שחיתות.

בחיפוש אחר שלמות המערכת

המרכיב הבא במבנה התכנית הלאומית הואזה סעיף מספר שתיים. הוא התווה את המהות של הצעדים שיש לנקוט כדי להילחם בשחיתות, המשקף את עצם המנגנון לשיפור מבני המינהל הציבורי. אילו פעילויות צוינו בחלק זה של התכנית הלאומית? בעיקר היה אמור לרכז מאמצים בתחומי השימוש בנכסי המדינה והעירייה, עידוד התחרות במשק, שיפור מנגנוני הרכש הציבורי והחוזים הממשלתיים, פיתוח מודלים פנים-מחלקתיים לאיתור תופעות שחיתות.

עורך הדין חייב להיות מוסמך

קבוצת המידות הבאה המכילההתוכנית הלאומית למאבק בשחיתות מוגדרת בחלק השלישי של המסמך והיא קשורה לשיפור ההכשרה המקצועית של כוח אדם בתחום תורת המשפט, כמו גם ביצוע עבודה לשיפור התרבות המשפטית של אזרחי הפדרציה הרוסית. לפיכך, זוהו כאן שני תחומי עבודה. הראשון (בנוגע להכשרה מתקדמת של כוח אדם) הניח שקודם כל תתחזק הפיקוח הממלכתי על אופן פעולתם של מוסדות חינוך שמכשירים עורכי דין. בכיוון השני של העבודה, תוכנן כי לאוכלוסיית הפדרציה הרוסית תהיה הזדמנות לחדש את הידע שלהם בתחום של סוגיות משפטיות באמצעות משאבי תקשורת מיוחדים.

החוק הפדרלי

בשנת 2008, החוק הפדרלי עלמאבק בשחיתות (במסגרת יישום מעשי של אחד מתחומי העבודה הקבועים בתכנית הלאומית). למעשה, רבות מהתזות שפורטנו לעיל קיבלו את המעמד המשפטי המתאים ברמה הרשמית. לכן, לא נעמיק יותר מדי בתיאוריה, אלא נעבור לניואנסים מעשיים הנוגעים לפרקטיקה של אכיפת החוק המשקפת את השפעת החוק הפדרלי המדובר.

עמימות של פרשנויות

יש תזה לפיה החוק הפדרלי המדוברמכיל נורמות בניסוחים כאלה שיישומה המעשי במקרים מסוימים יכול להתבצע באופן סלקטיבי (ולפעמים ניתן לפרש את ההוראות המקבילות בצורה מעורפלת). כלומר, הפעולה הנגדית המשפטית לשחיתות מכוונת, לדעת כמה מומחים, במובנים רבים להשגת השפעות תהודה מסוימות, הנצפות בדוגמאות של מקרים מתוקשרים ומשפטי ראווה, אך הבעיות המערכתיות נפתרות בצורה בינונית מאוד.

יש עוד קבוצה של בעיות.במקרים מסוימים, הרשויות המעורבות בפרקטיקה של אכיפת חוק על פי החוק הפדרלי הנדון מיישמות את הנורמות שלו, מנקודת מבט פורמלית, בצורה נכונה, אך למעשה לא לגמרי הולמות.

לדוגמה, יש מקרה שבו כמהחברות תעופה רוסיות גדולות, לאחר ששכרו עובדים לשעבר בגופים ממלכתיים, שכחו להודיע ​​על כך למעסיקיהן הקודמים, ובכך הפרו את נורמות החוק, וכתוצאה מכך נקנסו. תחום המאבק בשחיתות, לטענת חלק מהאנליסטים, לא צריך לעשות חריגים במונחים של תיקון עבירות ותגובה להן. עם זאת, יש להציב את הדגשים בניהול הפעילויות הרלוונטיות על ידי הרשויות המוסמכות בצורה מוכשרת ככל האפשר. כלומר, למשל, אם כל כוח האדם והמשאבים הארגוניים הזמינים של המחלקות יופנו לזיהוי חוזי עבודה שגויים, פשוט לא יהיה מי שיטפל בהפרות אמיתיות ומשמעותיות.

תוכנית לאומית נגד שחיתות

הסטטיסטיקה חייבת להיות נכונה

היבט נוסף הוא סטטיסטיקה.אם הוא נערך על בסיס תקדימים כמו אלה שנרשמו במקרה של חברות תעופה, ברור שלא ניתן לפרש את הנתונים המקבילים כמשקפים את הצלחת הרשויות ביישום מדיניות נגד שחיתות. יש צורך שמידע סטטיסטי המשקף את תוצאות הפעילויות הרלוונטיות יהיה מייצג. וזה תלוי, אומרים אנליסטים, לא רק בנוסח החוק, אלא ביכולתן של המחלקות המוסמכות לתת דגש נכון בפעילותן. אמנם, יש נקודת מבט הפוכה בעניין הזה. היא מבוססת על עדיפות מנגנון הקריאה, ולא על פרשנות חוקים. כלומר, אותם קנסות שהוטלו על חברות התעופה הם הוגנים לחלוטין (על בסיס הנורמות הישירות המפורטות במקורות החוק). כל השאלות, אפוא, צריכות להיות למחוקק.

התחייבויות עסקיות

עובדה מעניינת היא כי, נאמר ברמהבחקיקה הפדרלית, תוכנית הפעולה למלחמה בשחיתות מחייבת להשתתף בשיפור המעשי של הסביבה החברתית והכלכלית בהיבט של מאבק בתופעה שלילית זו, לא רק המדינה, אלא גם מוסדות אחרים שאינם קשורים ישירות למערכת הכוח. קודם כל, זה עסק. חברות, על פי מספר הוראות במקורות החוק, נדרשות לפתח וליישם אמצעי מניעה הקשורים במאבק בשחיתות. איזה למשל? כאופציה, מיזם יכול לפתח רגולציה פנימית בנושא מאבק בשחיתות, לפתח קוד אתי המשקף את התקשורת של העובדים עם הרשויות הציבוריות.

מאבק בשחיתות במוסדות חינוך לגיל הרך

עם זאת, כפי שמציינים כמה עורכי דין,אחריות בגין אי קיום הצו הנדון אינה מוגדרת בבירור במקורות המשפט. אגב, זוהי דוגמה נוספת לעיבוד חקיקה לא מספק, לדעתם של מספר מומחים. אכן, אם מיזם, נניח, לא ארגן במבנהו מחלקה נגד שחיתות או, נניח, סירב לפתח קוד אתי, אין לאף מחלקה, המבוססת על נורמות החוק, הזכות לחייב את החברה לנקוט בפעולות הנדרשות. אבל, כך או אחרת, החברה מחויבת למלא אותם. היא יכולה לעשות זאת, למשל, באמצעות ההנחיות שפותחו נגד שחיתות, שהן רשימה של עקרונות מרכזיים שהגיוני לעסקים להיצמד אליהם אם הם רוצים להילחם בתופעה השלילית המדוברת. אבל, כפי שאמרנו לעיל, לארגונים יש את הזכות לפתח נורמות מקומיות משלהם למטרה המתאימה - ליצור, למשל, תקנה או צו למאבק בשחיתות.

מה ניתן לתרום?

בואו נעבור ללימוד פרקטיקת היישוםהוראות ספציפיות של החוק הפדרלי "על מאבק בשחיתות". המרשמים המעניינים ביותר נמצאים בסעיף ה-17 של החוק. הוא אומר שלפקיד אין זכות לקבל שכר עבור מילוי תפקידיו, המתבטא במזומן, מתנות והעדפות אחרות. עם זאת, אם בכל זאת אזרח או יזם הציגו ערך מסוים לעובד מדינה, הוא מתחייב להעבירו, לאחר שהנפיק אותו בהתאם לחוק הרלוונטי, לנכס פדרלי. אבל יש יוצא מן הכלל: אם ערך המתנה הוא פחות מ-3,000 רובל.

צו נגד שחיתות

מה יקרה אם הפקיד יקבל את הערך,שעלותו כמובן (בסבירות גבוהה) עולה על הסכום שנקבע? במקרה זה, ניתן להגדיר זאת כלקיחת שוחד על ידי פקיד (והעברתו, בהתאמה, על ידי אדם או ארגון). התוצאה - ככל הנראה, יינתן קנס מרשים נגד המפרים.

מדיניות נגד שחיתות: ניסיון חוץ

כיצד מאורגנת המדיניות נגד שחיתותמדינות אחרות? כמה מומחים ממליצים לשים לב להונג קונג. הוועדה למלחמה בשחיתות הפועלת במדינה זו, לדעת אנליסטים רבים, היא אחד הגופים היעילים בעולם בתחומה. מחלקה זו פיתחה מספר תזות והמלצות לגבי יישום צעדים אפקטיביים בכיוון של מאבק בשחיתות. הם ישימים, מאמינים מומחים, לא רק במדינה אחת בעולם, אלא כמעט בכל מדינה מודרנית. מה מציעים מומחים נגד שחיתות מהונג קונג? פשוטו כמשמעו:

  • גופים האחראים למדיניות נגד שחיתות,חייב להיות בלתי תלוי ברשות המבצעת, למעט הפקיד העליון של המדינה; במקרה של רוסיה, זה הנשיא - רק המחלקות הרלוונטיות צריכות לתת דין וחשבון כלפיו;
  • בכיוון של מדיניות כוח אדם בתחום שירות המדינה, יש להקפיד על העיקרון של בחירת המועמדים הראויים ביותר ושימור המומחים הטובים ביותר;
  • לגופים האחראים למאבק בשחיתות צריכים להיות סמכויות גדולות יותר כדי לחשוף עבירות אפשריות;
  • למדינה צריכה להיות מערכת של פיקוח ציבורי קפדני על עבודת המחלקה האחראית על תחום העבודה הרלוונטי;
  • הפעילות של גופים נגד שחיתות צריכה להיות פרופורציונלית לאפשרויות התקציב של המדינה.

נגד שחיתות

עד כמה היא התוכנית הלאומית הרוסיתנגד שחיתות בדומה להמלצות הרלוונטיות מהונג קונג? קשה לזהות מגמה חד משמעית המשקפת את הדעות הרווחות בקהילת המומחים. אבל אם נלמד הוראות מסוימות של החוק הפדרלי, כמו גם התוכנית הלאומית, אז עדיין ניתן לתקן דמיון מסוים של הקריטריונים שנקבעו במקורות המשפט הרוסיים והנוסח שציטטנו לעיל. לדוגמה, התזות הנוגעות לכוח אדם קרובות מאוד הן בגרסה הרוסית והן בגרסה הונג קונגית.

גורם ציבורי

מה יכול להיות המפתח להצלחה מעשית?יישום מדיניות המדינה נגד שחיתות? מומחים מאמינים כי הדבר נקבע במידה רבה על ידי יכולתן של הרשויות לבנות דיאלוג עם החברה כולה או בסביבותיה האישיות. לעתים קרובות קורה שהופעת נורמות חקיקה חדשות שמטרתן להילחם בשחיתות מלווה בהופעת בירוקרטיה מיותרת במחלקות, לפעמים בתחומים שבהם תופעות כאלה אינן רצויות לחלוטין. למשל בתחום החינוך. המאבק בשחיתות בבית ספר או בגן היא תופעה, לטענת מומחים, שלא תמיד ראויה לעלות בשורה אחת עם מדיניות צעדי המניעה נגד רשויות, הקשורות למשל למשימות תקציביות וניהוליות.

מה צריך להיות הגוף המתמחה?

למרות העובדה שברוסיה האופוזיציהשחיתות היא תהליך המוסדר ברמת החקיקה הפדרלית, במדינה שלנו עדיין אין גוף נפרד (כמו בתרחיש של הונג קונג) שיהיה אחראי באופן עצמאי ליישום הכיוון הרלוונטי של מדיניות המדינה. קיים משרד למאבק בשחיתות תחת נשיא הפדרציה הרוסית, אך אין לו מעמד של רשות נפרדת. יש תזה בין מומחים שיהיה כדאי להקים סוכנות כזו.

במקביל, על פי אנליסטים, המחוקקיש צורך בגישה מאוזנת במיוחד בנושא העצמת גוף כוח שכזה. כלומר, למשל, להקנות לו תפקידים בעלי אופי "משטרתי" (ביצוע מעצרים וכדומה), הרשויות יכולות, בסבירות מסוימת, לעורר חילוקי דעות בין פעילותם של עובדי מחלקה זו לבין הקיים ממילא. סוכנויות אכיפת החוק, מאמינים מומחים.

חשוב, אומרים אנליסטים, להדגישלהתמקד בפעולה יזומה ולא תגובתית. תופעות כמו ביטחון כלכלי ומלחמה בשחיתות מצטלבות באופן הדוק. כלומר, אנחנו מדברים על הבטחה שבפועל לא תתבצע רק עמידה בנורמות החוק, אלא גם יכבדו את האינטרסים של מבנים עסקיים הממלאים תפקיד מכריע בבניית המערכת הכלכלית של המדינה. נזכיר במקרה של חברות התעופה - נראה כי הסמכות להעסיק עובדים נתונה כולה למבנים הפנימיים של התאגידים. עם זאת, החוק קובע הוראה המאפשרת למדינה באופן חוקי, אמנם באופן מוגבל (באמצעות קנסות), אך עדיין להתערב בענייני חברה פרטית.

המשרד למלחמה בשחיתות

בעבודתו של גוף אחד נגד שחיתות,אשר, אולי, המחוקק הרוסי יצטרך ליצור, ההיבט של שליטה ציבורית חשוב. ציינו לעיל כי בגישה לא מאוזנת מספיק לניסוח תקנות וקריטריונים לא ברורים מבחינת פרקטיקת אכיפת החוק, עלולים להיווצר קשיים כאשר, למשל, התמודדות עם שחיתות בבית ספר או אפילו בגן ילדים (מנקודת המבט של הנורמות של חוק) מתבצע על פי נהלים דומים לאלה המיושמים במסגרת פעילות בתחום האינטראקציה בין ממשל לעסקים. כנראה, מאמינים אנליסטים, יהיה צורך במחקר מפורט יותר של נורמות רגולטוריות, ולו רק מהסיבה שמחנכים, ככלל, אינם עובדי מדינה ופקידים. מאבק בשחיתות במוסדות חינוך לגיל הרך, בתי ספר הוא תחום, לטענת עורכי דין, המחייב פרסום של מקורות משפט שונים מהותית. וזו גם אחת המשימות העומדות בפני השלטונות הרוסיים.

אהבתי:
0
הודעות פופולריות
התפתחות רוחנית
מזון
כן