בסוף המאה ה -20, מערכתסיווג של מוצרים לפי רמת הגלוקוז בדם לאחר זמן מה לאחר נטילת מזון מסוים. לשם כך, הציג את הרעיון של "אינדקס גליקמי של מוצרים". הוא משקף את הגודל של עליית הסוכר בדם מהמוצר הנאכל. עבור תקן הוא נלקח לרוב גלוקוז, המדד שלה שווה ל 100.
לאחר מתרחש גל חריף בגלוקוזהירידה חדה לא פחות, הגורמת לתחושת שווא של רעב. השימוש במספר רב של מוצרים עם אינדקס גליקמי גבוה למדי לא יכול רק לגרום לרעב בלתי סביר, אלא גם לעורר התפתחות של סוכרת מסוג 2, כאבי ראש וסחרחורות, לחץ דם גבוה, השמנת יתר ומחלות אחרות.
האינדקס הגליקמי של המזונות משתנהתלוי בדרגת עיבוד המזון. לדוגמא, לירקות גולמיים מדד זה נמוך בהרבה מאלו המבושלים (גזר גולמי - 35, מבושל - 85). עדיף לאכול פירות או ירקות עם קליפה - הוא מכיל רק סיבים תזונתיים, אשר מאטים את זרימת הגלוקוזה לדם, ומפחיתים את האינדקס הגליקמי הכללי של המזונות או הארוחות באופן כללי.
עם עלייה בדרגת הטחינה של המוצרהאינדקס הגליקמי שלו עולה: לחמניות מקמח בדרגות הגבוהות ביותר - 95, לחם לבן מקמח כיתה א '- 70 מקמח מלא - 50, מקמח מלא עם סובין - 35. מסיבה זו
עבור רוב האנשים, רצוי לצרוךמזונות עם אינדקס גליקמי נמוך. לאחר נטילתם ישנה הטמעה איטית של מוצרים ועלייה וירידה חלקים בכמות הגלוקוז בדם. זה מאפשר, עם תכולת מזון קלורית נמוכה באופן כללי, לא לחוש רעב, לשלוט במשקל ולהימנע מהצטברות משקעי שומן. כדי לקחת פרמטר זה בחשבון תצטרך טבלה. האינדקס הגליקמי מחולק בדרך כלל לשלוש קטגוריות:
זכור:ככל שיותר שומן, חלבון וסיבים, כך רמת הגליקמיה של המזון נמוכה יותר. מזון חלבוני, חומצה וסיבים יכולים להאט משמעותית את זרימת הגלוקוז לזרם הדם, מה שיכול להפחית את הרמה הגליקמית הכוללת של הארוחה ובכך להתאים את הדיאטה.