תהליך התקשורת מוכר ורגיל.לרוב המכריע של האנשים. צורת התקשורת הלשונית הופכת להיות אמצעי אינטגרלי להעברת מחשבותיו בצורה מנוסחת לילדים קטנים ומבוגרים כאחד. דבר נוסף הוא שאיכות השימוש בדיבור יכולה להיות שונה. לדברי מומחים, במשך מרבית חייו אדם צבר ניסיון בשימוש בשפה כאמצעי לתקשורת מילולית, ומשפר אותה בהיבטים שונים. בעידן שלאחר המבריון האדם מפתח כישורי תקשורת בסיסיים עם העולם החיצוני, כולל דיבור. פיתוח דיבור באונטוגנזה מתרחש בשלבים שחלקם יכולים להדגים את רמת הבקיאות במיומנות זו, אשר במבט ראשון אין קשר לרעיון המסורתי של תקשורת שפה.
תקשורת דיבור יכולה להיחשב ככלי להחלפת מידע. הודות לתהליך הפסיכולוגיוניסטי, שהתגבש עקב כישורי דיבור, אדם הצליח להשתמש בעבר ובחוויה המודרנית של אנשים אחרים. לפיכך, עור וגידים פיתוח מיומנויות העבודה שכבר האנושות. יחד עם זאת, אי אפשר להתייחס לדיבור במנותק מהכלי המיידי ליישומו - שפה. מצד אחד זה מובן כאיבר של מנגנון הניסוח, ומצד שני מערכת שלטים המציינת תופעה, פעולה או מושא מסוים של העולם האמיתי. איכות השימוש במיומנויות השפה קובעת את יעילות התקשורת. והתפתחות הדיבור באונטוגנזה היא בדרך כלשהי הבסיס עליו נבנית היווצרותם הבאה של יכולות מפרקיות ואחרות.
כאמור, הדיבור איפשר לאדםלהשיג רמת עבודה מודרנית ודי גבוהה. זה התאפשר עקב העובדה שאדם השתמש ביעילות בפונקציות של תקשורת מילולית. ראשית, מדובר בפונקציה תקשורתית המשמשת כמתרגמת למחשבותיו של אדם מסוים. כאן כדאי להדגיש את היכולת לתפוס דיבור, שבלעדיה התהליך הפסיכולוגיוניסטי מתרושש משמעותית או שאינו הגיוני כלל. יחד עם זאת הדיבור והשימוש בו מעניקים תנופה לפעילות אינטלקטואלית אישית, שבמהלכה משופרים מיומנויות כמו זיכרון, תפיסה, חשיבה וכו ', כמו פונקציות תקשורת, יכולות אלו תלויות עד כמה הדיבור עצמו יעיל. התפתחות הדיבור באונטוגנזה קובעת גם את המאפיינים האיכותיים של מיומנות זו. ביניהם בולטת היכולת להעביר מחשבות באופן לא רשמי, נכונות ההצגה, האקספרסיביות והיעילות, כלומר ההשפעה על בן השיח.
ישנן גישות שונות למערכות שיטתיות.שלבים שבמהלכם מתרחשת היכולת של מיומנויות בשימוש בדיבור בדרגות עוצמה שונות. אך בדרך כלל בכל זאת, ישנם שלושה שלבים בסיסיים - אלה תקופות ההכנה, הגיל הרך והגן. השלב הראשוני כולל פיתוח דיבור בתקופה של עד שנה. יתר על כן, ניתן לחלק אותו למספר תקופות נפרדות, מכיוון שכמה רגעי מעבר חשובים מהותית בהתפתחות מתרחשים בזמן זה. אחרי זה בא השלב המכונה שלב יסודי או טרום בית הספר, בו הופיע הילד כבר אמור להוות את הכישורים הבסיסיים של בעלות בדיוק על מכשיר הדיבור. אך שוב, אלה הם רק השלבים הראשוניים של התפתחות הדיבור באונטוגנזה, מהם אין לצפות לתוצאות רציניות מבחינת שיפור איכות יכולות התקשורת. והשלב השלישי כרוך ביצירת מיומנויות בכלי הדקדוק.
מימי ההולדת הראשונים בערך המסורתיתאין צורך לדבר את הביטויים הגאוניים של הדיבור, אך תקופה זו חשובה מנקודת המבט של היווצרות מכשיר הדיבור. זה משמעותי, מכיוון שבזמן זה ניתן לבטל כמה פגמים פיזיולוגיים, שבעתיד יהפכו למכשול להתפתחות מלאה של יכולות המאמץ. לכן מקום מיוחד הוא בחינת איברים שיקבעו את ההתפתחות העתידית של הדיבור באונטוגנזה. בקצרה, ניתן להגדיר איברים אלה כאל שלישייה, כולל אמצעי נשימה, קול ופריקולציה. הילד באותה תקופה מתחיל לבטא את תנועות המחלקות הללו, בזכותן הוא פולט צרחות ובכי.
עד 5-6 חודשים התינוק מתחיל להתקשותמכשיר דיבור, הוא יכול לפטפט ולצרוח בביטחון. לקראת סוף תחנה זו באה לידי ביטוי ההמהום, שיכול גם לספק מידע על ליקויים אפשריים. מה שחשוב יותר, במקביל להתפתחות היכולות שלהם לתקשורת מילולית, ילדים מתחילים לתפוס באופן פעיל צלילים של צד שלישי, נותנים להם ערך כזה או אחר. הורים ואחרים בכלל יכולים להשפיע על עיגון מילים בהקשר של יצירת אסוציאציה. באופן כללי, התכונות של התפתחות הדיבור באונטוגנזה נקבעות במידה רבה על ידי השפעת הסביבה החיצונית. הילד מושפע מאינטונציה, מדקויות התנהגותיות מסוימות. כדי לחזק כמה מצבי מודל, מומלץ לחזור עליהם מספר פעמים - זיכרון הילד בזמן הזה מתגלה לעיתים ככלי התפתחות יעיל יותר מכישורי ביטוי פיזי.
תקופה זו מאופיינת בשניים חשוביםשינויים שיסמנו רמה חדשה בהתפתחות מיומנויות הדיבור של הילד. ראשית, מדובר בחיקוי פעיל של מבוגרים. ילדים לא רק מבקשים לחקות אותות קול דרכם מתקיימת תקשורת, אלא גם לחקות את עצם המכניקה של הגיית הביטוי. כך נוצר מודל טיפוסי שעל בסיסו יבנה דיבור. התפתחות הדיבור באונטוגנזה בשלב זה כרוכה גם בחיזוק האסוציאציות בין מילים לעולם החיצון, אך כבר בשילוב עם צביעה רגשית. וכאן ניתן לציין את השינוי החשוב השני בכיוון ההתפתחות העתידית. זו הופעתה של תגובות ברורות יותר למילים וביטויים. הילד קולט יותר את דיבורם של מבוגרים ומקבל החלטות אישיות על בסיסו.
בתקופה זו הילד נוצרמכשיר הניסוח והבסיס הסמנטי הם קבועים, על בסיסם הוא יכול להיות מודע לדברים שאומרים מבוגרים. ואם בשנה הראשונה ההבנה של מילים מתרחשת בצורה כללית, אז באותה תקופה הילדים כבר מנהלים דיבור פחות או יותר יציב, אם כי עם טעויות חמורות. לדוגמה, הם עשויים לבלבל את המשמעויות של מילים מסוימות, להשמיט את מילות המפתח וגם לחוות קושי בהבעת בקשות. בשלב זה התפתחות הדיבור בתהליך של אונטוגנזה מתרחשת בעיקר בגלל הצטברות מילים. כלומר, המכניקה של הטיפול בהם כבר נמצאת בשלב ההיווצרות הפעיל ורק משתפר, אך ילדים רבים חווים קשיים דווקא בגלל חוסר אוצר מילים.
החל מגיל שלוש ילדים כבר יכולים לבטא את שלהםמחשבות בצורה מובנת תוך כבוד למבנה הדקדוקי. כמובן שיהיו הרבה טעויות בתקופה זו. רובם עדיין מותר בגלל חוסר היכולת להשתמש נכון במשפטים מורכבים, ובמקרים מסוימים טעויות בהגיית צלילים. גם תפיסה פונמית מתפתחת. המשמעות היא שהילד יכול לגשת בצורה יעילה יותר לשליטה שלו בדיבור. הוא שומע את עצמו ומתקן, בהתבסס על הכללים שקבעו המבוגרים עצמם. לכן התפקיד החינוכי של ההורים עדיין משמעותי. בנוסף, התפתחות דיבורם של ילדים באונטוגנזה בשלב זה קשורה בצורה בלתי ניתנת לניתוק לשיפור תכונות כגון חשיבה, זיכרון ותפיסה.
אבטחת היכולת לתפוס צליליםשמיעה ושכפולם בצורה נכונה נוצרת יחד עם התפתחות האיברים הישירים של דור הדיבור. במילים אחרות, כל מכשירי הדיבור ומחלקות הקול, יחד עם מערכת השמיעה, הם האובייקטים המרכזיים שהילד מבקש לשלוט באופן אינטואיטיבי. יתרה מכך, ניתן להקדיש תשומת לב רבה יותר לניסוח, מכיוון שאיכות ההגייה תלויה בכך. כאן מתבטאת היכולת להשתמש בגוני דיבור. רגשות משתקפים יותר ויותר באופן בו מבוטאות מילים מסוימות. בפרט, האינטונציה, רוכשת תכונות סגנוניות משלה, שבאופן טבעי יכולה לחזור על אופן השיחה סביב מבוגרים.
בנוסף לצבירת מילים, בשלב זה הילדמנסה לחבר אותם נכון. הרצועות הפשוטות ביותר שהוא כבר מצליח, עם זאת, בעיות בהכנת ביטויים מורכבים עדיין אפשריות. מיומנויות לניהול נכון של תיקים מתפתחות בהדרגה. היכולת להבחין בין רבים וביחיד, סיומים וכו 'מתפתחת גם כן.תקופה מאוחרת יותר שבה מתרחשת התפתחות המבנה הדקדוקי של הדיבור באונטוגנזה מאופיינת ביצירת רמות תחביריות ומורפולוגיות של מיומנות השפה. ילדים לומדים את שיטות היווצרות והמילה של מילים, באופן עצמאי כותבים משפטים ולומדים כיצד להתמודד עם לחץ כראוי. ועדיין הפונטיקה והיכולת לתפוס דיבור של צד ג 'נותרה אחד הגורמים החיצוניים העיקריים שבגללם הילד מפתח את יכולות התקשורת שלו.
בתקופה זו התחזקות מקיפהכישורי דיבור מזוויות שונות - עם צליל, מורפולוגי, דקדוקי ולקסיקלי. דיבור קוהרנטי דורש מאמץ רב מהילד וכרוך גם בתהליכי חשיבה במידה רבה יותר. מתגבשות גם המיומנויות של קיום דיאלוג, שכבר מורכב לא רק ממשפטים פשוטים או מורכבים, אלא גם דורש תגובות דיבור מהירות יחסית לשינוי תשובות ושאלות. כפי שמראים דפוסי התפתחות הדיבור באונטוגנזה, ילדים מתחילים לשים לב במיוחד לתהליך התקשורת ולהקשרו. המשותף לסיטואציה, אשר הרקע מחבר בין הילד לבין בן שיחו, משפיע על אמירותיו.
ליקויים בדיבור קשורים בעיקרםפיתוח התפקודים הנפשיים, אם כי לעיתים קרובות מתרחשים חריגות גופניות. לרוב, שתי הסיבות משלימות זו את זו, שבגללן נוצר קומפלקס גורמים בלתי ניתן לסגירה שאינם מאפשרים למצוא אמצעי חד משמעי להיפטר מהבעיה. ליקויים כאלה כוללים אלליה, דיספוניה, לוגונאורוזיס וכו '. סטיות מסוימות קשורות להפרעות בתהליכי היווצרות הקול, אחרות נגרמות כתוצאה מבעיות במכשיר השמיעה, ועדיין אחרות אינן מאפשרות לארגן את התפקוד הזמני כראוי. לפעמים ניתן לתקן את התפתחות לקויה של דיבור באונטוגנזה כבר בגיל צעיר. אולם ככל שמתבגרים, אפילו בשלבים הראשונים של התפתחות הדיבור בעל פה, ההתמודדות עם הפרות כאלה הופכת קשה יותר.
לדברי מומחים, אין שכיחיםמודלים שעל פיהם מתרחשת התפתחות יכולות דיבור. עם התפתחות מיומנויות כאלה, לכל ילד, כמו גשר, יש מערכת משלו שיעזור לו להבין את החוקים והעקרונות עליהם מושתת הדיבור. פיתוח דיבור באונטוגנזה מתרחש גם עם דחיית מיומנויות מסוימות. יש להכין זאת גם. לדוגמא, הוא עשוי להרגיש צלילים קוניוריים חוזרים ונשנים בשלבים המוקדמים, אך הוא עדיין לא מסוגל לבטא אותם בעצמו. במובנים מסוימים, הבחנה בין סימנים פרטניים לתקשורת מילולית מתרחשת גם מבחינת התפיסה הפונטית, ותתרחש גם בהמשך היווצרות היכולת להוסיף משפטים ממילים ולקיים דיאלוגים.
