היום, לא כל נוצרי מוכן לשים את החייםעל האמונה שלך. עם זאת, היה זמן שבו מאות אלפי נוצרים צעדו למוות עם השם של ישוע המשיח על שפתיהם. זה היה דוגמה של אומץ, חוסן, אצילות ואמונה אמיתית. למרבה ההפתעה, מעטים יודעים שלריסה, הקדוש הקדושים גותף, היה אחד מאלה שהראו את חוסר הפחד שלהם לאויבי הנוצרים - עובדי האלילים.
הקדושה הקדושה לריסה היתה יפה מאודילדה שגרה עם הוריה בגותיה במאה ה -4. בארץ זו היו בעיקר שבטים גרמניים עם שליטיהם. לריסה השתייכה לאוסטרוגות (שטח רומניה המודרנית). הוריה היו נוצרים, ולכן מילדותה היא השתלבה באהבה לאדון. היא גדלה נערה צנועה ונדיבה, שכל נשמתה נאמנה לאלוהים. לריסה ניסתה לא לסרב לעזור לאנשים נזקקים. בעת ובעונה אחת שמר גותיה על יחסים טובים עם האימפריה הרומית, ולכן לא היו מכשולים לפולחן של נוצרים. הם בנו בשקט את הכנסיות והמנזרים שלהם. אבל כאשר השליט החדש של Atanarich (363-381) עלה לשלטון, הוא התחיל מיד להרוס מאסיבי את המאמינים במשיח. עריץ חסר רחמים זה נתן את צוויו הזדוניים והפליליים בכל רחבי הארץ. הוא זרוע שנאה אכזרית לנוצרים בלב ליבם של פגאנים בנאומים נרגשים וזועמים.
בשנת 375, זה הפך להיות מסוכן מאוד לנוצרים.כדי להשתתף בכנסייה, הם היו צריכים להתפלל בלילה בבית. אבל סן לריסה החליטה לא להסתתר, כי היא לא פחדה משום דבר. היא באה אל בית המקדש לפולחן יום ראשון, שם היו עוד כשלוש מאות איש, עמדה בפתח, כרעה והלכה לתפילה עמוקה ועמוקה לאלוהים כדי לשלוח תקווה ושלום לכל הצדיקים הסובלים מהזוועות הפראיות של גותייה.
אבל פתאום הדלתות נפתחו לרווחה, מסתובבותהבחורה ראתה כי הלוחמים הביאו פסל של וותן האלילי הפגאני לכנסייה על עגלה. קולו של המנהיג הראשי צעק שכולם ייצאו ויעריצו את ווטאן, אחרת ייהרגו. חייל אחד הבחין בצעירה צעירה ויפה, זו היתה לריסה, והזהיר אותה לצאת מכאן בהקדם האפשרי, שכן הכנסייה תשרף עכשיו.
מול לריסה הייתה הדלת הפתוחה של הכנסייה והיאראיתי שאף אחת משלוש מאות הנוצרים שהיו בה אפילו לא זזה. היא הנידה בראשה והחלה להתפלל לפני הדימויים הקדושים. הדלת נטרקה, הכנסיה עלתה באש והכל פרץ באש.
לריסה - הקדושה הקדושה - התפללהלבסוף, עד שריח חריף של שריפה לא מילא את החדר והיא איבדה את ההכרה. הכול בער והתנגש מסביב: איש לא שמע אנקה או צווחה מקלה חזקה. הכנסייה החביאה את הגופות השרופות של השהידים מתחת להריסותיה.
אלמנתו של הקיסר גרציאן (שנת 375-383.אללה (לפעמים שמה מתבלבל בגאפא) עם בתה דוקלידה הגיעה להסתכל על המקום הנורא הזה ולאסוף את השרידים השרופים של נוצרים, ואז להעבירם לסוריה. כשאללה חזרה מהטיול הביתה, היא ובנה אגאתון נסקלו למוות.
שרידי הקדושים הקדושים לאחר זמן מהדוקלידה הועברה ותרמה לחנוכת המקדשים בעיר אסיה הקטנה קיזייק. הם הונחו ביסוד כסות הכנסיות שנבנו לאחרונה והפכו למקום של פולחן ותפילה. עכשיו הקדושים הקדושים של גוטפסקי מתפללים לעזרה וריפוי.
לפעמים מידע על סנט לריסה נדיר מאודיכול להיות שנמצא בשמות של אי דיוקים, אך זה לא כל כך חשוב. הדבר החשוב הוא שהיא, כמו נוצרים נאמנים רבים אחרים, הפכה להיות דוגמא לאהבה גדולה לורד ישוע המשיח.
קדוש זה הפך לפטרתית של נשים בעלות השםלריסה. הוא מגן מפני מעשים ואכזבות פזיזות, בהיותו נקודת ייחוס ברורה ובלתי ניתנת לבלתי אפשרי, מאיר את דרך החיים הנכונה ומעניק את היכולת לעבור אותו ברצון.
יש הנחה שלריסה - הקדוש מעונה הקדוש של גוטפסקי - הייתה בתולה, ולכן היא מתוארת על האייקונים שלה כששיערה משוחרר.
הכנסייה האורתודוכסית חוגגת את סנט לריסה מיום גוטפסקי ב- 8 באפריל.
