מילדותנו אנו זוכרים את המילים המפורסמות "אגדה"שקר, אבל רמז לכך, שיעור למלווים טובים. " ביטוי זה מתאר בצורה מדויקת מאוד את התפקיד החשוב של אגדה בגידול ילדים. אחרי הכל, יחד עם הדמויות האהובות עליך, הרבה יותר מעניין ללמוד את העולם ולהבין מה טוב ומה רע. סיפורי בעלי חיים מעניינים במיוחד לילדים, והדוב הוא אחת הדמויות הפופולריות ביותר של לא רק רוסית, אלא גם סיפורי עם וכותבים רבים אחרים.
מדוע גיבור האגדות האהוב ואחד הטובים שבהםצעצועים פופולריים מילדים ברחבי העולם זה הדובי? אנתרופולוגים ניסו לענות על שאלה זו. לדעתם, לוע של דובון דומה לפנים של ילד. עיניים גדולות, פה קטן ואף. דוב תינוקות דומה לגבר עם צלב משעשע על שתי רגליים, כמו תינוק שרק לומד ללכת והוא שובב בלי סוף. זו דעתם של מדענים מודרניים.
באפוסים רוסיים ואגדות הדוב לעיתים קרובותקרא איכר יער ונערץ כבעל היער. לכן סיפורי אגדות על בעלי חיים, בהם הדוב מופיע ככובד אימת, אך הדמות החכמה וההוגנת ביותר, לא היו נדירים בקרב הסלאבים. בסיפורים על תקופה מאוחרת יותר, האיש שליד המועדון השליך את ההילה המסתורית של אדון טבע קסום וקשה ואימץ תכונות אנושיות יותר. רבות מהסיפורים הללו שרדו עד היום. סופרים מודרניים מכירים גם את ההתמכרויות לתינוקות ואינם משנים מסורות. לכן סיפור אחר על דובון נתפס תמיד בעניין בקרב קהל הילדים. בואו נזכור כמה מהסיפורים האהובים עלינו על גיבור מעט מסורבל המלמד ילדים את התכונות האנושיות הטובות ביותר.
זה היה האביב הראשון בחיי הדוב הקטן, הואמתכרבלת בביישנות אל דוב אמה, צועדת לאורך שפת היער. כל מה שמסביב נראה, ריח ונשמע לא מוכר, גרם לעונג וחרדה בו זמנית. הדוב הבחין בפחד תינוקה ואמר שהוא דוב חום, שייך למשפחתם של התושבים החזקים והמוערכים ביותר ביער, מה שאומר שהוא לא צריך לפחד.
דובי הקשיב היטב לסיפור של אמואנשי שבטים גדולים ואימתניים וממש רצו להיות כמוהם. לפתע משהו נורא רעש בקול רם, הדוב פוזל וניסה להיות אמיץ, אך הפחד השתפר והילד מיהר לרוץ מכל הרגליים. הוא נמלט בעיניים עצומות, וכשפסק, הבין שהוא אבוד.
זמן מה התקשר לאמו, אז מותשתבצרחות, החליטו לעשות הפסקה ולחפש באופן עצמאי את הדרך הביתה. אז הוא נדד ביער והרגיע את פחדו, נזכר בדברי אמו כי הדוב החום לא צריך לפחד. כמובן, סיפור על דובון עשוי להיות לא כל כך מעניין אם הוא לא פגש חברים.
המטייל הראשון של המועדון נפגשסנאי קטן. היא בכתה, יושבת על ענף, מכיוון שלא הקשיבה לאמה, שדאגה לאגוזים ביקשה לא לבלוט מהחלול המולד שלה. הישיבה בחושך הייתה משעממת, והסנאי רדף אחרי פרפר יפהפה, וכשהתעשתה, היא הבינה שהיא אבודה. ואז, בחברי מזל טוב, נפגש ארנב, ואחריו קיפוד. סקרנות הביאה את הילדים האלה מהבית. אז חברה קטנה המשיכה את מסעה ביער.
לפתע שמעו החברים את כנפי הכנפייםראשים. עורב שחור גדול ישב על ענף ובכה בקול רם. פלוגת בעלי החיים הקטנים המפוחדים בערימה מפוחדת, נאחזים בגזע עץ האורן. רק הדוב הקטן, שזכר את דברי אמו על דובים חומים, ניגש קדימה, מכסה את חבריו בגבו. כשהוא רואה את תנוחתו האמיצה של הדובון, הצחק העורב תחילה, ואחר כך אמר שכבר זמן רב חיפש תינוקות לבקשת הוריהם המודאגים. הציפור החכמה אמרה שחברים נשארים במקום והולכים אחרי הוריהם. עם רדת הלילה כולם כבר היו בבית, והאם הדוב, שהאזינה לסיפור של הדובי, חשבה כיצד בנה האמיץ, דוב חום אמיתי, גדל.
הסיפור הזה דומה לקודמו, בלבדהדוב הקטן הלך לאיבוד לא בגלל הפחד. הסקרנות הייתה הגורם להרפתקאותיו. לאחר שהתעורר במאורה לפני אם הדוב, הוא החליט לחקור את העולם סביבו. אכן, בהירדמותה, אמי דיברה כל כך הרבה על מקום מדהים שנקרא יער. איזו אגדה על דובון יכולה לעשות בלי חבר חכם?
למרבה המזל עבור הסייר הקטן, הוא נפגשאייל הדוד הזקן. הוא סיפר לדובון על עצים ירוקים, שיחים, דשא ופירות יער שיופיעו באביב. בעוד שהיה מוקדם מדי לעבור ביער, העצים היו ללא עלווה, ושלג נח על האדמה. משמעות הדבר הייתה שהדובי התעורר הרבה יותר מוקדם מתאריך היעד והוא נאלץ לחזור הביתה עד שאמו גילתה את האובדן. הם חזרו למאורה בזמן, אמא כבר החלה לזרוק ולהסתובב ויכולה להתעורר בכל רגע, ואז הקטיף בהחלט היה מגיע. הכל הסתדר, הדב הקטן נפרד מחבר חדש ונרדם במתיקות לקראת מעיין חם.
משפחת דובים התגוררה ביער קסום.לאחר התבגרותם החליטו שני גורי הדובים לצאת למסע כדי להכיר טוב יותר את העולם סביבם. אמא-דוב לא התווכחה ובפרידה ביקשה מבניה להיות תומכים זה בזה בכל דבר. הגורים עלו על הכביש. בזמן שהם נתקלו בשיחים עם פירות יער ושורשים מתוקים, הדרך הייתה עליזה ונטולת דאגות, אבל הזמן עבר, והאוכל הפך פחות ופחות. הבטן שלי רטנה בצורה לא נעימה והמחשבות שלי היו רק על אוכל.
לפתע, בתוך קרחת יער, מצא אחד האחיםכמעט ראש גבינה שלם. סביר להניח שאחד האיכרים איבד אותה, וחזר הביתה דרך היער מכפר סמוך. הממצא אכן הצליח, וכל שנותר היה לחלק אותו באופן שווה. אך נראה היה לכולם שרק הוא ישתף בכנות, והתגלע סכסוך בין הגורים.
הסיפור הזה הוא על גור דובים ואחיו, כמורבים אחרים, לא בלי שועל ערמומי. היא הגיעה בריצה מהיער לרעש שהשמיעו האחים. לאחר שנודע מה העניין, החליט הצ'יט להרוויח מדובים מטופשים והציע לה עזרה בקטע של ממצא טעים. הגורים הסכימו. השועל שבר את הגבינה לשתי חתיכות, אחת גדולה והשנייה קטנה מאוד. האחים החלו לנזוף בג'ינג'י שהחלוקה אינה שווה, והרמאי הבטיח לתקן הכל. היא נגסה ביס גדול, אבל החלקים עדיין לא היו שווים, מה שעורר את זעמם של הגורים. השועל המשיך לנשוך, שוב ושוב, עד שנותרו שתי חלקים קטנים אך שווים מהגבינה הגדולה. היא נתנה אותם לגורים המופתעים, והיא עצמה, ניזונה ומרוצה, ברחה במהירות ליער. האחים נותרו רעבים והבינו שבבטן הריקה הם נענשים על כך שהם חמדנים.
אגדה על דוב קוטב בשם אומקה טובמוכר לנו בזכות הסרט המצויר הסובייטי הנפלא שסיפר על הרפתקאותיו. על איך שניסה אומקה לתפוס כלבי ים, על דג השמש העצוב ועל דובי כוכבים. והכי חשוב, שהידידות עובדת פלאים. משפטים מצחיקים מהאגדה הזו הגיעו לעם, ועד היום אמהות שרות את שיר הערש לתינוקות שלהן.
