גולרוכסור ספייבה היא משוררת סובייטית וטג'יקית מפורסמת. פופולרי גם כסופר וכמתרגם, הוא בעל התואר המשורר הלאומי של טג'יקיסטן.
Gulrukhsor Safieva נולד בשנת 1947. היא נולדה בכפר קטן בשם יחך, שנמצא במחוז קוסמולו-עבאד ב- SSR הטג'יק. אביה היה אגרונום.
בשנת 1968 הפכה לבעלת תעודה של האוניברסיטה הטג'יקית על שם לנין. גולרוכסור ספייבה סיים את לימודיו בפקולטה לפילולוגיה.
היא החלה את הקריירה שלה בתורעיתונאית. היא עבדה ככתבת בעיתון "קומסומולט" הפופולרי של טג'יקיסטן, ובסופו של דבר הפכה לראש סקטור העיתונות בוועד המרכזי של קומסומול של ה- SSR הטג'יקי. הוציא את העיתון "חלוץ טג'יקיסטן".
בשנת 1971, Gulrukhsor Safieva, שהביוגרפיה שלושניתן במאמר זה, הפך לחבר באיגוד הסופרים של ברית המועצות. בשנות ה -80, במשך חמש שנים במועצת התאחדות סופרי טג'יקיסטן, היא שימשה כמזכירה. היא הובילה את קרן התרבות בטג'יקיסטן.
בין תפקידיה גם חברות בוועד הסובייטי ליחסים עם סופרים מאפריקה ואסיה.
בשנת 1978 הפך Gulrukhsor Safieva לחתן כלתפרסי הלנין קומסומול - עבודותיה, במיוחד פואטיות, זכו לשבחים רבים. כבר בטג'יקיסטן המודרנית, הסופר קיבל את פרס רודאקי.
בשנת 1968 היא הפכה לחברה ב- CPSU. היה הבעלים של כרטיס חבר מזה 23 שנה. במהלך הפרסטרויקה, היא הפכה לחברת מועצת סגני העם. בפרלמנט היא ייצגה את האינטרסים של קרן תרבות.
כשפרצה מלחמת אזרחים בטג'יקיסטן,המשוררת גולוקשור סאפיבה יצאה לרוסיה. באותן שנים זרם הפליטים מהרפובליקה הסובייטית לשעבר זו היה גבוה מאוד. היא הוצאה מטג'יקיסטן על ידי הצבא הרוסי. כשהמצב התייצב, חזר גולוחרור. מתגורר כיום בדושנבה.
היא משתפת פעולה באופן פעיל עם סופרים רוסים. במיוחד הוא חבר במרכז ה- PEN הרוסי.
הופעת הבכורה הספרותית של גולוקשור Safieva, תאריךלידתו ב- 17 בדצמבר, התרחשה בשנת 1962. ואז היא הייתה רק בת 15. בעיתון האזורי הקטן "Karategini Soveta" היא פרסמה את שיריה הראשונים.
המורשת האמנותית שלה עשירה מאוד.יותר מעשרה אוספי שירה יצאו מתחת לעט שלה. המפורסמים שבהם: "ויולט", "קציר לילה", "בית האב", "שלום הלב", "סיפור ההרים", "עדי", "מסירות נפש", "אישה ומלחמה", "צלצול מרה" , "קורבנות", "עריסה ירוקה", "אש סוגד".
היא ידועה גם כמחזאית. ההצגות "תסמכו עלינו!", "אוזודה", "שכנה חדשה", "רעידת אדמה" הוצגו על במות התיאטראות הרפובליקנים במשך שנים רבות.
שירים מוכרים בעיקר לקורא הממוצע.גולרוכזור ספייבה, אך בקריירה הספרותית שלה ישנם שני רומנים - "ייסורים" ו"נשים של סבזבחור ", המוקדשים למין הוגן יותר שחי בארצות מרכז אסיה.
במעגלים ספרותיים ידוע סאפיווה כאחד החוקרים בעלי התובנה היצירתית של הפילוסוף והמשורר הפרסי עומר כיאם.
היא שמה לעצמה שאפתנות למדיהמשימה היא לפופולרי את עבודתו ככל האפשר. סאפיווה משוכנע מאוד כי אניני טעם רבים בעבר של יצירתו לא חשו הבדל כה בולט בין פולקלור לשירה, כפי שהיא אומרת בעצמה, היא מנסה להוציא את חייאם מהטברנה. הוא מדגיש כל הזמן כי זה בכלל לא משורר וולגרי וכי אודות ליין כלל לא היו חשובות בעבודתו כפי שמאמינים בתקופה הנוכחית.
סאפיווה תרגם רבים לטג'יקיתיצירות מפורסמות של משוררים רוסים. יצירותיה המפורסמות ביותר הן תרגומים של מיכאיל לרמונטוב ואולגה ברגולטס. היא גם חיברה ותרגמה לטג'יק אנתולוגיה של פרוזה לנשים סובייטיות, שהייתה פופולרית ביותר ברפובליקה זו.
ספייבה מכיר את קוראי הטג'יקים באופן פעילמשוררים זרים. לדוגמא, היא כתבה את תרגום עבודותיו של המשורר הספרדי פדריקו גרסיה לורקה. קודם כל, "ירמה" ו"חתונה מדממת "פופולריים.
שירים של ספייבה עצמה בתקופת ברית המועצותתורגמו לשפות כמעט כל עמי ברית המועצות לשעבר. הם הודפסו גם באנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית ושפות אחרות. בשנות האלפיים יצירותיה של המשוררת החלו להתפרסם באופן פעיל באיראן. במדינה זו הוערך בצדק העניין שלה במשורר וההוגה הפרסי הראשי חייאם.
ברוסית, שיריה של ספיבה ידועים בעיקר בתרגומיהם של טטיאנה קוזובלב, ריממה קזאקובה וטטיאנה בק.
בחיי ספייבה, מדהיםולעיתים, אירועים בלתי מוסברים. לדוגמא, בשנת 1992, בשיאה של מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן, היא הצליחה להימלט מהמוות. העובדה היא שהממשלה המהפכנית באותה תקופה השמידה ממש משוררים וסופרים ששיתפו פעולה עם ברית המועצות ברשימה. אבל ספייבה היה חבר במפלגה הקומוניסטית למעלה מ -20 שנה.
כשהחמושים הגיעו לביתה, היא שאלה אותםאיך הם יכולים להרוג אותה אם הם קוראים את שירתה עוד בלימודים. אחד המורדים זיהה את המשוררת וזכר את דיוקנה שנדפס בספר הלימוד לדיבור יליד. זה הציל את חייה.
וכאשר התפרסם הרומן המפורסם ביותר של ספייבה, אשת סבזבחור, היא קיבלה את התואר המכובד אך הבלתי רשמי של הסופרת הראשונה בתולדות כל הספרות הטג'יקית.
ההאשמות שלרוסיה נגד גיבורת המאמר שלנו. אנשים רבים מכנים את Gulrukhsor Safiyeva רוסופוב. בפרט, ראש קרן הזיכרון ההיסטורי, אלכסנדר דיוקוב, וכמה מעמיתיו טוענים כי במהלך קריסת ברית המועצות ומלחמת האזרחים בטג'יקיסטן, היא השמיעה שוב ושוב הצהרות קיצוניות ורוסופוביות.
על פי מידע כלשהו, במהלך האזרחיבמהלך המלחמה היא אפילו הצטרפה לאיסלאמיסטים. יקטרינה סמנובה, מחברת ספר על רצח עם ברוסים ברפובליקות ברית המועצות לשעבר, מזכירה כי סאפיווה העלה את הרגש האנטי-רוסי.
על פי Semenova, במהלך פרסטרויקה היאהפך מקומוניסט משוכנע, שהיה יותר מ -20 שנה, למוסלמי לאומי נלהב ולוהט ואדוק. בעצרות האופוזיציה היא נשאה נאומים אנטי-רוסיים וכינתה את המלחמה הפטריוטית הגדולה כמטחנת בשר, אליה הונעו הטג'יקים בכוח.
המשוררת עצמה מעדיפה שלא להגיבהצהרות דומות. היא רק מציינת שדווקא רוסיה עזרה לה לשרוד בתקופה שבה הייתה מלחמת אזרחים אמיתית בטג'יקיסטן. לכן, היא עדיין אסירת תודה למדינה הזו ולאנשיה על מה שעשו למען משפחתה.
