מוזיאון השעווה מדאם טוסו נקרא לעתים קרובות"אטרקציה לתיירים" - תורים ענקיים ומחסור בכרטיסים שצייר תמונה כזו בדמיון. מה כל כך מוזר? מיליוני אנשים רוצים להסתכל על אוסף ייחודי של תערוכות שנוצרו על ידי פסל שעווה מוכשר. מה ההיסטוריה של המוזיאון? איך הכל התחיל? מה תערוכות מחכים לתיירים היום? בואו לגלות.
פעם פיליפ ובתו החורגת עשו חזהוולטייר הוא פילוסוף גדול. כעבור זמן מה וולטייר נפטר, ומארי ואביה החורג הפכו לאנשים היחידים שהיו בעלי יציקת שעווה של אדם מפורסם שיוצרו במהלך חייהם! הם הציבו חזה של הפילוסוף לתצוגה ציבורית בחלון החנות שלהם. כמובן, פסל זה משך קונים רבים. באותה תקופה מארי הייתה די בוגרת, היא התחתנה עם פרנסואה טוסו. עם זאת, הנישואין התבררו כלא מוצלחים. מארי חיפשה עזרה ותמיכה מבעלה, מתוך הבנה, והוא שתה הרבה וחיבב יותר מדי להמר. שני הבנים שנולדו להם לא יכלו לאחד את הוריהם. אוסף השעווה של מארי גדל בהתמדה, והנישואין התפרקו באותו קצב. כשכוס הסבלנות כבר עלתה על גדותיה, מארי עזבה את בעלה, שמרה על שם משפחתו ולקחה את בניה. הם עברו ללונדון, שם האישה החלה להגשים את כל רצונותיה וחלומותיה.
כן, כולם מתמודדים עם בעיות במוקדם או במאוחר. גורל זה לא ברח ממארי. יום אחד טבע ספינת קיטור שנשאה דמויות שעווה לתערוכה בליברפול. זה לא רק שלא הפיל את מארי, אלא אפילו עורר בה השראה: היא שיקמה אותם במהירות כפולה, תפרה תחפושות חדשות ועיצבה תסרוקות. העבודה הפשוטה הטיטאנית הזו ראויה לכבוד ולהכרה, שלמעשה קיבלה מארי. היא שיחזרה כמה עשרות דמויות, ולמציאתה חיכו בכל המקומות בקוצר רוח ובהנאה. מארי הייתה די מרוצה מאורח החיים הנוודי, אבל בניה לא. הם הציעו לערוך תערוכה קבועה, שבגינה קנו בניין במרכז לונדון, שכולם מכירים כיום כמוזיאון השעווה של מאדאם טוסו. כיום הנינים הנינים של מארי ממשיכים בעסקים אלה, פותחים סניפים ויוצרים יצירות מופת חדשות.
לאורך כל חייה נאלצה מארי ליצור דמויות הכי הרבהאנשים שונים. היצירות הראשונות שלה כללו לא רק את חזהו של וולטייר, אלא גם את דמויותיו של ז'אן ז'אק רוסו, בנג'מין פרנקלין. ובמהלך המהפכה הצרפתית הופקד הפסל על יצירת מסכות של אנשים בעלי השפעה, שליטים, עבריינים, קורבנות של אותה תקופה. אתה יכול לראות את כל הדמויות הללו בלונדון, וערכן נעוץ בעובדה שכל השחקנים נעשו מהחיים. כרגע האקספוזיציה כוללת יותר מאלף יצירות של פעם והווה. מוזיאון השעווה, שתמונותיו תוכלו לראות כאן, פתוח כל יום. התיירים יראו שחקנים, פוליטיקאים, במאים של הוליווד, בני מלוכה ומדענים. כל אחד יכול לצלם את התערוכה שהם אוהבים. תאר לעצמך, נפוליאון ורובספייר היו מפוסלים על ידי מאדאם טוסו מהטבע! ומה הם ריחות, צלילים ואפילו דמויות נעות!
זה המקום במוזיאון שמושך אנשים במיוחד. העובדה היא שבמהלך חייה נאלצה מארי לעיתים קרובות להתמודד עם המוות. מכיוון שהייתה אדונית מפורסמת בפריז, הובילו אותה מנהיגי המהפכה לבצע גבס על פניהם של קורבנות הגיליוטינה, שכבר נערפו. בחדר האימה, לא רק אלה, אלא גם סוגים אחרים של ענישה, מוצגים פשעים מההיסטוריה.
העניין הוא שמעל כל חשיפהאדונים עובדים כמעט כל יום, מכיוון שאנשים משתנים, מה שאומר שיש לשנות את הפסל כדי להראות את המצב האמיתי. כשבראד וג'ניפר היו יחד, יצרו הפסלים זוג שעווה מקסים. הם עמדו אחד ליד השני, אפילו התחבקו מעט והפגינו את אהבתם. לאחר פרידתם של צעירים בחיים האמיתיים, הפסל הפך ללא רלוונטי, היה עליהם לחלק אותם, מה שעלה למוזיאון סכום מסודר.
מוזיאון השעווה גאה במיוחד בהרכבבנושא חג המולד - הולדת ישו הקטן. תפקידיהם של ג'וזף ומרי הופקדו בידי דייויד וויקטוריה בקהאם. החלטה זו לא הייתה ספונטנית, היא התקבלה על ידי המבקרים בתהליך מילוי שאלונים מיוחדים. לפי הרוב, ג'ורג 'בוש, טוני בלייר והדוכס מאדינבורו הפכו לאנשים החכמים. המלאך כאן הוא קיילי מינוג, והרועים הם סמואל ג'קסון, יו גרנט וגרהאם נורטון.
החל משנת 2013, מוזיאון השעווהיש סניפים ב -13 מיקומים: לוס אנג'לס, לאס וגאס, ניו יורק, וושינגטון, אמסטרדם, ברלין, וינה, בנגקוק, הונג קונג, שנחאי, טוקיו, סידני וכן קנדה. כל אחד מהם הוא מופע אמיתי, שבו פסלים נעים ומדברים ברוח העבר.
אגב, כדאי לדון בשאלה מדוע רביםמאמין שיש מוזיאון שעווה בפריז. בשנת 1881, ארתור מאייר, עיתונאי, היה להוט לארגן משהו כמו תערוכה של מאדאם טוסו. הוא רצה ליצור את האנשים שכתבו עליהם בעיתון שלו. כיום יש כאן כ -500 דמויות, והמקום פופולרי גם בקרב תיירים.
ומוזיאון השעווה הוא היום נקודת ציון לונדונית שכולם רוצים לראות!
