הביטוי "העבודה הסיזיפית" מושרשתאגדות ומיתוסים של יוון העתיקה. גיבור העלילה הוא מלך קורינתיטי ערמומי, שהצליח להערים על האלים בכל מיני טריקים. המיתוס של סיזיפוס אומר לנו כי זה מסרב העז לקחת את הצד של אנשים ולעזור להם בכל דרך, אשר מאוד הרתיח את תושבי אולימפוס. הוא נתן להם סודות הזמינים רק לאלים. חסר תקדים של מעשה! זאוס עצמו שלח לו את המוות, אבל גם כאן מלך קורינתוס היה המנצח: הוא קשר אותה, עשה בני-אלמוות בני אלמוות.
העונש על מעשים כאלה היה קשה.המיתוס של סיזיפוס אומר שזאוס גינה אותו לעבודה נצחית וכואבת. הוא נאלץ לגלגל סלע ענקי על ההר, אבל ברגע שהאבן הגיעה לפסגה הוא התגלגל מיד לרגל, והכול התחיל מחדש. זהו כוחו של סיזיפוס, שעליו מדבר המיתוס של סיזיפוס. סיכום של האגדה מראה עד כמה קשה כל פעולה יכולה להיות אם אין לה סוף ואינה מביאה תועלת כלשהי. כל עבודה קשה וחסרת משמעות נקראת "עמל סיזיפי".
ניתן לצייר הקבלה נוספת:המיתוס של סיזיפוס הוא פרפקציוניזם או מקסימליזם, הרצון להביא את מה שהתחיל עד הסוף, לנצח בכל מחיר, להתעלות מעל סוגו של אדם. אולם השוואה כזו נמשכת למדי ואינה עומדת בביקורת קפדנית.
כל ההשתקפויות האלה נמצאות מתחת לאדמה אחת -הפילוסופיה של האבסורד, מייסד אשר נחשב במידה מסוימת אלברט קאמי. המיתוס של סיזיפוס הוא שם החיבור שלו, שמוכר באופן אוניברסלי כתוצר תוכנית של הפילוסופיה של האבסורד. קאמי מעמיד את השאלה המרכזית בחייו: "האם החיים שווים את העבודה שמתבצעת על החיים?"
ובכל זאת, את misadventures של מלך קורינת מושרשים בתודעה הציבורית כסמל של עבודה מגוחכת אינסופית, ואין לעשות דבר בקשר לזה.
