בכללים שאושרו, השירותים הציבוריים ניתנים לאזרחים עם מספר עצום של מכשולים שונים, אבל כמה נקודות מפתח אולי נראה מעניין.
כדאי לבדוק מקרוב את המצב.בִּיסוֹדִיוּת. צרכי המים הביתיים כוללים צריכת מים בליטרים שהוצאו לניקוי המרפסות והשקיית החצר. עם חימום - גם אין בעיות מיוחדות - יש לחמם את גרם המדרגות. שאלות מתחילות לעלות כשמדובר בגז וביוב. מה גורם לצרכי גז "בית משותף"? והחוקים למתן שירותים מספקים מאמר כזה. ניתן לומר את אותו דבר לגבי ביוב.
כללי שירות חדשיםהם אומרים כי הכי קל לבצע חישובים בנוכחות מכשירי מדידת דירה משותפים. במקרה זה, סך צריכת הדירות מנוכה מקריאת מכשיר הבית המשותף. ההבדל שהתקבל הוא הוצאות הבית הכלליות. הכללים למתן שירותים ממליצים להקצות את סכום ההוצאות הקהילתיות לכלל התושבים, בהתאם לאזור הכבוש.
השאלה היא מדוע ההוצאה הזולא קשור למספר התושבים, אלא למטר מרובע. כתוצאה מכך, מתברר כי קשיש בודד שהפריט פעם אחת דירת 3 חדרים חייב לשלם עבור הוצאות יתר של משפחה גדולה, המצטופפת ב"פרק קופק "
במקרה בו הדלפקים אינם מותקנים, אזחישובים נעשים, כמו קודם, על פי תקני צריכה. המצב מורכב יותר בבתים בהם הותקנו חלק מהצרכנים מטרים, ואילו בחלק האחר של התושבים אין מטר. אם לצרכנים מסיבה כלשהי לא יהיה זמן להעביר את קריאות הדלפקים, הם יחשבו את התשלום על פי התקנים ואז הם יצטרכו "לספור" את כל הבית.
מומחים רבים הם פסימיים.לרבים לא ברור אם תקן החום זהה לצרכי הבית המשותף, וגם לדירות, אז הדרישות לטמפרטורה בכניסה נמוכות בהרבה. כך גם בתקני צריכת מים. אם בקיץ
יש להבין לפחות את כל הנושאים הללומכיוון שלפי מומחים רבים הערכת יתר חמורה של כמות חשבונות השירות לחברות ניהול הפכה לנורמה. ראשית, זה יהיה מספיק להכיר בפירוט רב יותר את סעיף הוצאות אחד לפחות - תיקונים ותחזוקה שוטפים. לפי מאמר זה, כספי האזרחים עוברים לחשבון חברת הניהול, אם כי היקף העבודה שבוצע לעיתים רחוקות מגיע ל -50% מהמתוכנן.
