ניתן להוכיח את האמת של כל ידע ואובייקטאו שאלה. האנטינומיה הקנטיאנית, האומרת שאפשר אפילו לבסס הגיונית שתי השערות הפוכות, מעמידה ידע אמיתי בדרגת חיה מיתית.
רלטיביזם פילוסופי, ומאוחר יותר - סוליפסיזםהצביע לעולם על כך שידע אמיתי אינו תמיד כך. הבעיה של מה יכול להיחשב אמיתי בפילוסופיה, ומה שקר, הועלתה במשך זמן רב מאוד. הדוגמה המפורסמת ביותר של המאבק על האמת של פסקי דין היא הוויכוח של סוקרטס עם הסופיסטים ועם ההצהרה המפורסמת של הפילוסוף: "אני יודע שאני לא יודע כלום". הסופיסטים, אגב, היו בין הראשונים ששאלו כמעט את כולם.
Времена теологии немного усмирили пыл философов, על ידי מתן "רק נכון" הצדיקים של החיים ואת היצירה של העולם על ידי אלוהים. אבל ג'ורדנו ברונו וניקולאי קוזנסקי, הודות לתגליותיהם המדעיות, הוכיחו באופן אמפירי שהשמש אינה מסתובבת סביב כדור הארץ, וכוכב הלכת עצמו אינו מרכז היקום. גילוים של פילוסופים ומדענים מהמאה ה -15 אילץ מחלוקת על מה שידע אמיתי פירושו, כפי שכוכב הלכת, כפי שהתברר, ממהר לחלל חיצוני לא מוכר ומפחיד.
אז נכון הוא הידע, על פיאריסטו, וזה נכון לחלוטין. גישה זו קלה די לביקורת, מכיוון שהיא אינה מתחשבת הן בתפיסות מוטעות והן בטירוף. עם זאת, ר 'דקארט האמין כי ידע אמיתי שונה מידע שקרי בכך שיש בו בהירות. פילוסוף אחר ד 'ברקלי האמין כי האמת היא מה שהרוב מסכים איתו. אך יהא הדבר, קריטריון האמת החשוב ביותר הוא האובייקטיביות שלו, כלומר עצמאות מהאדם ומהכרתו.
לא ניתן לומר כי האנושות, המסבכת את הטכנולוגיה, התקרבה כל כך להכחיש כל טעות, שידע אמיתי כבר נמצא באורך הזרוע.
ידע אמיתי יכול להיות ארצי, מדעי אואמנותית כמו גם מוסרית. באופן כללי, ישנן כמה אמיתות כמו שיש בעולם המקצועות. לדוגמא, בעיית הרעב באפריקה היא בעיה עבור מדען הדורש גישה שיטתית, ועבור מאמין זהו עונש על חטאים. זו הסיבה שסכסוכים כה רבים בלתי פוסקים עוסקים בתופעות רבות, ולמרבה הצער טכנולוגיות מהירות, מדע וגלובליזציה טרם הצליחו להביא את האנושות אפילו לפיתרון של שאלות מוסריות פשוטות.
