יש אנשים שמשתמשים בביטויים וביטויים.לעתים קרובות כל כך שהם אפילו לא חושבים על המשמעות שלהם, לפעמים אומרים משהו באופן אוטומטי לחלוטין, בלי לשאול את עצמם למה הם אומרים את זה. לדוגמה, אף אחד לא זוכר למה הם מסתבכים, ולא, למשל, לתוך כלי עבודה אחר. אז עם הביטוי "לגדול גדול, לא להיות אטריות", אנחנו כבר לא שואלים את עצמנו למה זה אטריות, למה לא סולת, למשל.
ראשית עליך לדמיין תמונה:בארגז החול במגרש המשחקים יושב הילדים, מתעסק עם פחיות, עושה סקונים. פתאום אחד מהם מתעטש. מה נשמע מיד מכל הצדדים? זה נכון, "תהיה בריא". אבל אז הילד מתעטש שוב. ועוד. ואז, כאילו בלחיצת כפתור, הוא אומר: "לגדול גדול", ואז "אל תהיה אטריות". ולא רק מתינוקות הזוחלים בחול, אלא גם מאמהותיהם או מהסבתות שישבו לידם, שבמהלך ילדותם השתמשו בביטוי זה.
אם אתה פותח מילון לביטויים או ביטויים עלילתיים, אתה יכול לראות את הפתק "תינוק", שמשמעותו שמדובר בילדים שבדרך כלל מבטאים ביטויים אלה.
במילונים של פרזולוגיה וביטויים עממיים שהוזכרו לעיל ניתנים כמה פרשנויות דומות ומשלימות לביטוי זה, הפופולרי בקרב ילדים ומבוגרים. ביניהם כאלה:
למרות הימצאותו של ביטוי זה במילונים, לא ידוע דבר על מקורו, אי אפשר לומר זאת מתי הוקלט לראשונה, באיזו נקודה עברה מאדם לאדם.
בנוסף לביטוי "צמח גדול,אל תהיה אטריות "אתה יכול למצוא גם די נדיר" גדל בגדול, אבל אל תהיה נודלס, תמתח קילומטר וחצי ", שיכול להתפרש כרצון לשילוב של בריאות מצוינת." להיות נודלס "פירושו גם" להיות איטי ", וגבוה צמיחה נחשבה מאז ומתמיד לאחד מסימני הבריאות, וגם לתודעה ולחוזק האופי ("להיות אטריות" יכולה להיחשב גם כאל "להיות אדם חסר רצון וחסר שחר").
לפיכך, לומר לאדם "להתבגר, אל תהיה אטריות", אנו מאחלים לו גם בריאות וגם נוכחות של גרעין פנימי, כך שלא פיזית ולא מטבעו הוא דומה למסה רפויה.
