כידוע, השוק, במובן הכלכלימילים, פועלת על פי כללים וחוקים מסוימים המסדירים את היצע וביקוש, מחיר, מחסור בסחורות או עודף. מושגים אלה הם המפתח ומשפיעים על כל התהליכים האחרים. מהו המחסור בסחורות ועודפים, וכן במנגנונים להופעתם ולביטולם.
מצב השוק האידיאלי הוא זהה.את כמות הסחורות המוצעות למכירה, וקונים מוכנים לקנות אותו במחיר קבוע. התאמה זו של היצע וביקוש נקראת שיווי משקל בשוק. המחיר שנקבע בתנאים אלה נקרא גם שיווי המשקל. עם זאת, מצב זה יכול להתרחש רק בנקודה אחת בזמן, אבל הוא לא מסוגל להתמיד במשך תקופה ארוכה. השינוי המתמיד באספקה ובביקוש בשל מגוון משתנים גורם לעלייה בביקוש, ולאחר מכן אספקה. לכן יש תופעות הנקראות מחסור בסחורות וסחורות עודפות. הקונספט הראשון מגדיר את עודף הביקוש על ההיצע, והשני - ההפך הגמור.
הסיבה העיקרית מדוע מסוימיםאת הרגע של הזמן יש מחסור של סחורות, - עלייה חדה בביקוש, אשר ההצעה אין זמן להגיב. עם זאת, עם אי-התערבות בתהליך של המדינה או גורמים ספציפיים בלתי נמנעת (מלחמות, אסונות טבע, אסונות טבע, וכו '), השוק הוא מסוגל באופן עצמאי להסדיר את התהליך הזה. זה נראה כך:
תהליכים כאלה מתרחשים בשוק באופן רציף והם חלק מהמערכת הכלכלית במדינה. עם זאת, אם קיימת חריגה מהתכנית הנ"ל, אזי הרגולציה אינה מתרחשת, ההשלכות יכולות להיות מורכבות מאוד: מחסור מתמיד ומשמעותי בסחורה של קבוצה אחת ועודף בקבוצה אחרת, עלייה בחוסר שביעות הרצון הציבורי, הופעת תוכניות ייצור צל, אספקת ומכירה וכו '.
מחסור בסחורות יכול להתרחש גם בגללסיבות להתערבות יתר בתהליכי השוק, המתרחשת לעיתים קרובות בכלכלה מתוכננת או פיקודית. דוגמה בולטת לכך היא היעדר מזון ומוצרי מזון בשנות השמונים בברית המועצות. מערכת נרחבת מדי, עמוסה ולא גמישה לחלוטין של תכנון ייצור ורכש, במקביל לצמיחת רווחת האוכלוסייה וזמינות הכספים החופשיים, הביאו לכך שמדפי החנויות היו ריקים, ותורים עצומים עמדו בשורה לכל מוצר, אם היה זמין. היצרנים לא הספיקו לענות על צרכי הצרכן, מכיוון שלא הייתה להם היכולת לענות במהירות לדרישה - כל התהליכים היו כפופים למהדריכים בירוקרטיים שנמשכו זמן רב מדי ולא יכלו לעמוד בדרישות השוק. כך, במשך תקופה ארוכה למדי, נקבע גירעון סחורות קבוע בשוק בכל רחבי הארץ. קשה לכלכלת פיקוד להתמודד עם תופעה זו בשל הגורמים המפורטים לעיל, ולכן ניתן לפתור את הבעיה באמצעות ארגון מחדש מלא של המערכת או באמצעות שינויה.
מחסור בסחורות יכול להתרחש לא רק בהיקף הכלכלה של המדינה כולה, אך גם במפעלים בודדים. זה יכול להיות גם זמני וגם קבוע, המאופיין במחסור במוצרים מוגמרים כדי לכסות את הביקוש אליו. אך בניגוד לתהליכים מקרו-כלכליים בארגון, מאזן המניות והביקוש, להיפך, תלוי באיכות התכנון. עם זאת, מהירות תגובת הייצור לשינויים בשוק חשובה גם היא. ברמה המיקרו-כלכלית, למחסור בסחורות יש מספר השלכות: מחסור ברווח, הסבירות לאובדן קונים קבועים ופוטנציאליים והידרדרות המוניטין.
חריגה מההיצע של כל מוצר אוכל הקבוצה מעל הביקוש גורמת לעודף. תופעה זו נקראת גם עודף. הופעת עודף בכלכלת שוק היא תהליך טבעי - תוצאה של חוסר איזון - ומווסת באופן עצמאי באופן הבא:
בכלכלה מתוכננת עודפי סחורות הםהתוצאה של חיזוי שגוי. מכיוון שמערכת כזו אינה מסוגלת לווסת את עצמה בגלל הפרעות יתר, העודף יכול להימשך זמן רב מספיק ללא אפשרות להסדרה.
עודף בתוך מפעל יחידקיים גם. מחסור בסחורות ועודפים במיקרו-כלכלה אינם מוסדרים על ידי השוק, אלא "באופן ידני", כלומר. בעזרת, קודם כל, תכנון וחיזוי. אם נעשות טעויות בתהליכים אלה, הרי שהמוצרים שלא נמכרים בזמן ייצרו עודפים שעלולים להוביל להפסדים כספיים. הדבר חריף במיוחד עבור מפעלי מכולת ואחרים, תקופת מכירת הסחורות קצרה. כמו כן, עודף עלול לגרום לפגיעה משמעותית ביציבות הפיננסית של תעשיות שמוצריהן עונתיים.
פתרו את בעיית שיווי המשקל והיצע וביקושאחת ולתמיד בלתי אפשרי בקנה מידה לאומי ולא במסגרת עסק יחיד. בנוסף, החלטה כזו אינה נדרשת, שכן גירעון ועודף הם תהליכים חשובים שבין היתר מעוררים את התפתחות הכלכלה והייצור, כמו גם סחר בין מדינות ויחסים בהקשר של יצוא ויבוא.
