כולם יודעים על שפות טבעיות.ואם הוא לא יודע, אז לפחות הוא מנחש - אחרי הכל, כל האנשים של הפלנטה שלנו מדברים אותם. אבל כדי למנוע בלבול, אפשר לתת להם הגדרה כזו - היא פרי התקשורת האנושית, שעלתה ושגשגה במשך מאות שנים, חוותה את השפעתן של תרבויות, מסורות ותהליכים היסטוריים. כמעט כל השפות הן טבעיות: רוסית, אנגלית, סינית, גרמנית, הודית ועוד. הם יכולים להיות פשוטים ומורכבים; שניהם נפוצים ונדירים; ובינלאומיים, ומשמשים אך ורק במולדתם.
ומה שפות מלאכותיות? למה הם קוראים לזה? איך הם באו? למה הם צריכים?
שפות מלאכותיות נוצרו על ידי האדם ולאמושפעת ממסורות תרבותיות ומאורעות היסטוריים. בעת יצירת שפה כזו, מילון יכול להיווצר משני מילים קיימות בשום מקום אחר וממילים משפות טבעיות שונות. השימוש בו אפשרי רק עבור מעגל קטן יחסית של אנשים אשר לקחו את המחקר של כזה neoplasm לשוני, ואת הכללים בו הם לעתים קרובות מורכבים. הבנה של סודות של שפות כאלה נלמדת בדרך כלל על ידי מעט מאוד, בעיקר בלשנים.
עם זאת, יש להם שפות מלאכותיות היתרונות שלהם:קריפטוגרפים יכולים להשתמש בהם, הם יכולים לדבר בנוחות על משהו סודי, הם יכולים להיות שקוע לחלוטין בעולם העבודה, אם הדמויות שם מדברים בהברה דומה.
כיום יש שפות רבות שנוצרו באופן מלאכותי על ידי האדם. אבל המפורסם ביותר הם רק חמישה.
Воляпюк - один из первых искусственных языков - הומצא על ידי הגרמנים. בשל פשטותו וחריגותו (כל המילים של השפה הזאת הומצאו על ידי המחבר), וולפוק התפשטה במהרה, זה זמן מה לא רק מדוברת, אלא גם בעיתונים שפורסמו.
אספרנטו, כמו וולפוק, הופיעה במאה ה -19 והיה אפילו יותר פופולרי מאשר הראשון. באספרנטו, מילים מושאלות ממספר שפות טבעיות, ליתר דיוק, מקבוצות סלאביות, רומנטיות וגרמניות. אספרנטו עדיין דיבר עד היום, אפילו על ידי אנשים שעבורם הוא יליד. זה נמצא במשפחות בינלאומיות שבהן בני זוג מדברים אספרנטו בינם לבין עצמם, וילדים לומדים אותו מילדות.
עידו הוא אנלוגי של אספרנטו, מעודן על ידי הצרפתי לואי קוטור ואת דנית אוטו Jespersen. עם זאת, עידו לא זכה לפופולאריות כמו אספרנטו.
Quenya היא מה שנקרא "שפת האלפים", שהומצא על ידי הסופר המפורסם בעולם טולקין. נוצר על בסיס השפות העתיקות של הקבוצה הגרמנית. פופולרי מאוד בקרב אוהדי עבודתו.
סלובנית היא שפה צעירה מאוד, שנוצרה ב2006, כדי להקל על התקשורת הבינלאומית בין הסלאבים. סלוביאני היא שפה מובנת דיה כמעט לכל דוברי השפה הסלאבית, כולל רוסים, אוקראינים, קרואטים, צ'כים, בולגרים ובלארוסים.
לפיכך, בעזרת הדוגמה של אספרנטו וסלאבית, אנו יכולים להסיק כי שפות מלאכותיות יכולות להביא ליתרונות מוחשיים בעת תקשורת בין דוברי שפות שונות.
עם זאת, זה לא סוף השיחה על שפות. יש להקצות קטגוריות נפרדות לא רק לשפות טבעיות ומלאכותיות, אלא גם להחיות אותן באופן מלאכותי.
אז, בצ'כיה בסוף המאה ה -18, כמעט כולםאוכלוסיית המדינה דיברה גרמנית וצ'כית נשכחה. הניבים שלו נאמרו באזורים הכפריים, וגם אז האיכרים מכפרים שונים בקושי הבינו זה את זה. לאחר שהבינו את גורלה העצוב של שפת האם שלהם, הצ'כים הילידים החלו להשיב אותה, בה הם הצליחו מאוד. זה עניין אחר שעד היום הספרות המדוברת והצ'כית הן אמנם קשורות, אך שונות לחלוטין.
סיפור דומה קרה עם העברית, בהבמאה ה -19 כמעט איש לא דיבר. לא, זה לא נשכח - הודפסו עליו עיתונים, יהודים ממדינות שונות השתמשו בו לצורך תקשורת, אך לא נעשה בו שימוש בחיי היומיום, ולכן מילים רבות פשוט לא היו בו. לכן, כדי להחיות את השפה הזו, היה צורך לא רק לגרום לאנשים לזכור אותה, אלא גם להמציא מילים חדשות.
ניסיון לשיקום מלאכותי נעשה גם ביחס לשפה אחרת, שכמעט לא ידועה כיום - קפרבוס, אך הוא לא הצליח.
