דרוויניזם חברתי, ככיוון,הוקמה במאה ה -19. עבודותיהם של מייסדי ההוראה השפיעו רבות על בני זמננו. באופן טבעי, חוק דרווין עצמו, שהוא אירוע מדעי רחב היקף, לא יכול שלא לגעת בתחום הידע החברתי. באנגליה, ספנסר ובדז'גט החילו באופן שיטתי את ההוראה על החיים האמיתיים. האחרון, שהיה כלכלן, כלכלן, ניסה להשתמש בעקרונות שעליהם התבסס הכיוון המדובר תוך כדי לימוד תהליכים היסטוריים בחברה. ובסוף המאה ה -19 היו רעיונותיו של ספנסר מתבוללים על ידי דמויות מובילות של גידינגס וורד.
דרוויניזם חברתי. מושגים עיקריים
עבור כל מדעי החברה של המאה ה -19, ו בתכונות של החצי השני שלה, הפך סדרה אופיינית של רגעים עדיפות. דארווין עצמו הדגיש את מושגי המפתח האלה. התיאוריה שאחריה הלכו בעקבותיו, הפכה למעין פרדיגמה שחדרה לתחומים שונים של המחשבה החברתית. מושגים בסיסיים אלה היו "ברירה טבעית", "הישרדות החזקים", "המאבק על הקיום". בהקשר זה, דרוויניזם חברתי לא רק פעל ככיוון מיוחד.
דרוויניזם חברתי בסוף המאה ה -19
בסוף המאה התשע-עשרה, רעיונות"הברירה הטבעית" חרגה מתחום המרחב המדעי והפכה לפופולרית מאוד בעסקים, בפובליציזם, בתודעה המונית, בדיונית. נציגים, למשל, האליטה הכלכלית, אנשי העסקים, המבוססים על תיאוריית האבולוציה, הגיעו למסקנה כי הם לא רק בר מזל ומוכשרים, אלא גם נחשף ניצחון גלוי במאבק על הקיום בתחום הספציפי שלהם. בהקשר זה, מוטעה, לדעת החוקרים, להתייחס לדארוויניזם החברתי כאל דוקטרינה המבוססת רק על היבטים ביולוגיים וזו פשוט המשךם. זה יכול להיות מוגדר ככיוון שמקטין את חוקי ההתפתחות החברתית לעקרונות האבולוציה הטבעית. דארוויניזם חברתי, בפרט, רואה במאבק ההישרדות היבט מרכזי של החיים. עם זאת, העקרונות הלא ביולוגיים של הדוקטרינה מצביעים על כך, במובן מסוים, שהמחשבה החברתית הישנה ממומשת ומבוססת. בין כל סימני ההתייחסות, אחד הנושאים המרכזיים הוא בחינת החיים כזירה, שיש בה מאבק אוניברסלי ומתמשך, קונפליקטים, עימותים בין פרטים, חברות, קבוצות, מנהגים, מוסדות, טיפוסים תרבותיים וחברתיים.
