נושא המאמר שלנו הוא אמצעי אקספרסיבי בשיר. מה זה, נספר להלן. כדוגמה לניתוח ולביסוס החומר, הקורא מוזמן לשים לב לשיר "עלים" של פ. טייטצ'וב ולקווים הפואטיים היפים של פושקין "בוקר חורפי".
אמצעי הבעה של דיבור הם מורכביםצלילים (פונטיים), אלמנטים תחביריים, לקסיים או פרזולוגיים המשמשים להשגת האפקט הטוב ביותר מהביטוי, מושכים תשומת לב, מדגישים היבטים מסוימים בדיבור.
להקצות:
לפני שעוברים לשיר ולומדים אותואמצעי הבעה, כדאי לשים לב לסגנון של ז'אנר זה. כפי שאמרנו לעיל, אמצעי הביטוי לכל ז'אנר שונים. לרוב, שיטות הדגשת כוונת המחבר נמצאות בסגנון האמנותי. שירה היא ז'אנר אמנותי ייחודי (עם כמה חריגים נדירים מאוד) וזו הסיבה שאמצעי הביטוי בשיר משמשים כך שהקורא יוכל לתפוס מידע נוסף ולהבין טוב יותר את המחבר. לא ניתן להגביל סופרים וסופרים פרוזאיים בגודל עבודותיהם, בעוד שקשה יותר למשוררים להתאים את רגשותיהם ומחשבותיהם, חזונם והבנתם לשורות קצרות יחסית.
אמצעי ביטוי אמנותי בהשיר מגוון למדי. הם אינם נחלתו של סופר מסוים, מכיוון שהם נוצרו ושופרו במשך עשרות שנים. אבל כאן בדוגמאות ספציפיות ובאמצעים מועדפים, לפעמים הופך להיות קל מאוד לזהות את המחבר. השירה של סרגיי יסנין, למשל, תמיד מלאה בכינוייפים יפהפיים ובמטאפורות מדהימות. אם אדם שמכיר את סגנונו קרא שיר לא ידוע, סביר להניח שהוא יקרא לכותב ללא תקלה.
אמצעי הבעה בשיר:
כדי לתקן טוב יותר את הנושא, נשקול שירים ספציפיים וננסה להבין מה הם טכניקות הבעה בדוגמא שלהם.
ניסיון פואטי זה של סופר להבין את המשמעותהחיים, להתאבל על ארעיותם - יצירת מופת אמיתית של מילות נוף. היא כמו מונולוג עלים שעצובים בגורלם ועל הקיץ שלא נעלם כל כך.
יש הרבה אמצעי ביטוי.זוהי אישיות (עלים אומרים, חשבו, המחבר מציג אותם בפני הקורא כיצורים חיים), ואנטיתזה (עלים מנוגדים לעצמם למחטים) והשוואה ("מחטי קיפוד" הם מכנים מחטי אורן). כאן אנו יכולים לראות גם שיטות של אליטרציה (נשמע "w", "h", "w").
משחק עם צורות של פעלים זמניים עוזרהמחבר להשיג את האפקט של דינמיקה, תנועה. בזכות טכניקה זו הקורא כמעט מרגיש את ארעיות הזמן ותנועת העלים. ובכן, כמו כל שיר, "עלים" לא יכול היה בלי להשתמש בכינוי. יש הרבה כאלה, הם צבעוניים ותוססים.
שימו לב לגודל השיר.בארבע שורות קצרות בלבד, המשורר משתמש באמצעי ביטוי רבים ומעלה כמה שאלות פילוסופיות. היזהרו תמיד כשאתם קוראים שירה, ותופתעו לטובה מכמה אומר לנו הסופר.
האמצעים האקספרסיביים של השיר "בוקר חורפי" מענגים על גווניו. יצירה זו היא דוגמה למיטב מילות הנוף.
קבלות פנים ש- A.S.פושקין משתמש בכדי להשיג מצב רוח מיוחד - מדובר בעיקר באנטיתזה. הסמיכות של קודר אתמול ויפה כיום מבדילה בין שתי תמונות הטבע - סופת שלג קר ובוקר יפה - בציורים נפרדים. נראה כי הקורא רואה גם את רעש הסופת השלג וגם את השלג המסנוור.
הכינויים החיוביים המיוחדים הם "מקסימים""מפואר", "נפלא" מדגישים את מצב רוחו של הסופר ומעבירים אותו אלינו. ההווה בשירה הוא גם אווטאר. הסופת השלגים כאן "כועסת", והאפלולית "מיהרה" על פני השמים הקודרים.
אמצעי דיבור אקספרסיבי אינם רק מעטריםומשלימים את הנאום, הם הופכים אותו לתוסס, אמנותי. הם כמו צבעים בהירים איתם מחייה האמן את תמונתו. מטרתם היא להדגיש ולשים לב, לחזק את הרושם, אולי אפילו להפתיע. לכן, כשקוראים שירה, אל תמהרו, חשבו על מה שהסופר רוצה להעביר. בכך שאתה מדלג על המחשבות של אמני הדגולה של המילה החבויה בין השורות אתה מאבד הרבה.
