הידע הוא התוצאהתהליך קוגניטיבי, אשר יש מבנה מסוים בשלבים הקשורים בשלבי היווצרות ופיתוח של החברה. קוגניציה אנושית מתפתחת יחד עם הסיבוך של הפעילות המעשית.
ישנם סוגים שונים של ידע אנושי.אחת הצורות העתיקות היא דתית ופילוסופית. מייסד הפוזיטיביזם, O. Comte באמצע המאה ה -19, הציע מושג המשקף את סוגי הידע. במושג שלו הוא שקל שלוש צורות, שהחליפו זו את זו ברצף.
הצורה הראשונה שהוא נחשב ידע דתי. הוא מבוסס על אמונה אישית ומסורת.
הטופס השני הוא ידע פילוסופי. הוא מבוסס על האינטואיציה של המחבר או על מושג אחר והוא ספקולטיבי ורציונלי במהותה.
הידע המדעי הוא הצורה השלישית. זה מבוסס על קביעת עובדות על רקע ניסוי או התבוננות ממוקדים.
כיום עובדה ברורה כי כל סוגי הידע הללו מתפתחים במקביל ומתקיימים באותה צורה שבה צמחים ובעלי חיים מתקיימים בתנאים טבעיים.
Имеет место также и другая классификация.על פי התפיסה של מ 'פולאני (פילוסוף אנגלי), סוגי הידע מסווגים בהתאם למאפיינים האישיים. הפילוסוף האנגלי התקדם מהעובדה שהידע הוא הבנה פעילה של הדברים - זו פעולה הדורשת כלים מיוחדים ואמנות מיוחדת. ב"אישי ", לטענת פולאני, לא רק המציאות נלכדת, אלא גם האדם עם העניין שלה בקוגניציה. יחד עם זאת, ישנו קומפלקס של לא רק הצהרות, אלא גם חוויותיו של הפרט. לפיכך, Polanyi זיהתה את סוגי הידע הבאים:
ידע מרומז מגולם במיומנויות גופניות, מיומנויות מעשיות, דפוסי תפיסה. זה לא בא לידי ביטוי במלואו בספרי הלימוד, אלא מועבר באמצעות תקשורת ויצירת קשר אישי.
כמרכיב העיקרי במבנה הכוללידע בחינוך הוא תוצאה של ידיעת חוקי הטבע, החשיבה, החברה, המציאות. תוצאה זו משקפת את החוויה האנושית הכללית שנצברה במהלך התרגול ההיסטורי החברתי.
תוכן חינוכי כולל סוגים של ידע כמו:
לכל הסוגים הללו תכונות המשויכות לפונקציות והטכנולוגיות המשמשות באימונים.
הידע עשוי להיות גם:
מבחינה פדגוגית ופסיכולוגית, המעניינים ביותר הם ההבדלים בין ידע רציונאלי (מדעי הטבע) לבין ידע חושי (הומניטרי).
